תעלומת היעלמותו של הילד יצחק גבאי

באוגוסט 1995 הושמעה בפני ועדת החקירה כהן-קדמי עדות מעניינת של שתי נשים, ששמן אפרת יהושוע וסימה מלכי. יהושוע ומלכי סיפרו לשופטי ועדת כהן-קדמי על אחיהם, משה אסין-חסין, שנחטף בשנת 1951 ממעברת פרדס-חנה בה התגוררה אז משפחת אסין-חסין, כשעלתה לארץ. יהושוע ומלכי סיפרו בעדות שלהן כי אמם, אסתר אסין, הלכה לשירותים במעברה ביחד עם ילדתה הבכורה סימה, אמה החורגת והילד הקטן בן השנתיים, מוסא (משה). לפי עדותן של השתיים, הילד משה נעלם לפתע והשכנים שלהן במעברת פרדס-חנה דיווחו למשפחה כי ראו מכונית אמריקאית, שחלפה לה במקום וחטפה את הילד משה. ומאז לא נודעו עקבותיו.

חוקרי ועדת כהן-קדמי חקרו את מקרה ההיעלמות הזה של הילד משה אסין-חסין ומצאו שהילד ככל הנראה יצא את גבולות המעברה ומצא את מותו בשדה. כמו כן, מצאו חוקרי ועדת כהן-קדמי כי ברשימת הנפטרים הקבורים בבית העלמין של פרדס-חנה מצוי ילד אלמוני שנקבר בבית העלמין בפרדס-חנה כמה חודשים לאחר ההיעלמות המסתורית של הילד משה. חוקרי ועדת החקירה כהן-קדמי משוכנעים שזהו הילד משה אסין-חסין שמצא את מותו בשדה ונקבר בפרדס-חנה. כדי לוודא שאכן האלמוני הקבור בפרדס-חנה הוא הילד משה אסין-חסין יש צורך לפתוח את הקבר ולבצע זיהוי על-פי ה-DNA. אפרת יהושוע וסימה מלכי הגישו לאחרונה בקשה לבית המשפט כדי שיתאפשר להן לפתוח את הקבר ולנסות לזהות האם הילד הקבור בפרדס-חנה הוא אכן אחיהן, משה.

אבשלום בן צבי בדק את הסיפור שמספרות האחיות אפרת יהושוע וסימה מלכי על היעלמות אחיהן משה ומצא כי הסיפור על המכונית האמריקאית, שהסתובבה במעברת פרדס-חנה וחטפה את הילד משה אסין, הוא סיפור חדש יחסית, שצץ לו לפתע בשנת 1995 ולא היה קיים לפני כן בדיווחים של משפחת אסין-חסין על היעלמותו של הילד שלהם, משה. בכל תיעוד המקרה הזה בעיתונות מתקופת שנות החמישים לא הוזכרה אף פעם המכונית האמריקאית אלא בעיקר הוזכרה היעלמותו של ילד ממעברת פרדס-חנה וחיפושים נרחבים של משטרת ישראל, שהסתיימו במסקנת המשטרה כי משה אסין-חסין נספה בשדה באותו היום בו נעלם. השוטרים אף העלו השערה כי משה אסין נטרף על-ידי תנים.

יש לציין שסיפור המכונית האמריקאית, שחלפה לה במקום וחטפה ילד קטן, איננו סיפור חדש. סיפור מסוג כזה הומצא עוד הרבה לפני שנת 1995. בשנת 1966 החלה קבוצת פעילים, בני העדה התימנית, לאסוף עדויות של משפחות יוצאי-תימן, שטענו כי ילדיהן נעלמו בשנים 1949-1954. קבוצת פעילים זו הקימה גוף שנקרא הוועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים, שמקום מושבו היה בקריית-אונו. חברי הוועדה הזו דרשו להקים ועדת-חקירה לחקירת היעלמויות הילדים עולי-תימן. בעקבות דרישה זו, הוקמה ועדת החקירה בהלול-מינקובסקי בשנת 1967 וחברי הוועדה הציבורית סייעו למשפחות יוצאי-תימן לנסח ולהגיש טופסי-עדות (תלונות) לוועדת החקירה. בין מאות טופסי העדויות, שהוגשו לוועדת החקירה, מצאתי טופס עדות של משפחה בשם משפחת גבאי, שעלתה לארץ בשנת 1954 ממרוקו והייתה חלק מקבוצת המתיישבים הראשונים, שהקימו את מושב תירוש בחבל לכיש, מערבה לעיר בית-שמש.

משפחת גבאי פנתה אז בייאושה הרב אל הוועדה הציבורית לגילוי ילדי-תימן הנעדרים, שסייעה לה להגיש באמצעותה טופס עדות/תלונה לוועדת החקירה בהלול-מינקובסקי בשנת 1967 בגין היעלמות בנם, יצחק גבאי, שנעלם ממושב תירוש בחודש יולי 1956, ערב תשעה באב ומאז לא נודעו עקבותיו. בטופס התלונה ציינה משפחת גבאי את כל פרטי המקרה וטענה כי אמו של הילד הלכה למרפאה ומסרה את בנה, יצחק, לשמירה אצל השכנים עד שתחזור מהמרפאה. כשחזרה האם מהמרפאה לקחת את הילד, הסבירו השכנים כי הילד יצחק נשלח על-ידם בחזרה לביתו, ללא ליווי של אדם מבוגר, כי התעקש לחזור הביתה לבד. האם חזרה לביתה אך לא מצאה שם את הילד. גם חיפושים באזור הבית לא הניבו פרי והילד לא אותר. בנוסף, ציינה משפחת גבאי בטופס העדות שהגישה לוועדה כי "ג'יפ מדגם ויליס נסע באותו היום בתוך הכפר (במושב תירוש) ובתוכו נהג החבר קוזלובסקי פאמה, שבזמנו היה מרכז הגוש מטעם הסוכנות היהודית". בדברים אלו, רמזה משפחת גבאי כי ייתכן שהמלווה של מושב תירוש, מטעם הסוכנות היהודית, פאמה קוזלובסקי, לקח את הילד יצחק גבאי לתוך מכוניתו וכך נעלם או הועלם הילד לעולמי-עד. ועדת בהלול-מינקובסקי דחתה את התלונה הזו של משפחת גבאי בטענה, שוועדת החקירה עוסקת בחקירת מקרי היעלמויות ילדים מהשנים 1949-1951 ואילו יצחק גבאי נעלם כאמור בשנת 1956.

הנה צילום מטופס העדות של המשפחה בשנת 1967:

בדקתי בעצמי מה הסיפור מאחורי טופס העדות הזה של משפחת גבאי ומצאתי כי "החבר קוזלובסקי" הוא אפרים (פאמה) קוזלובסקי, שהיה בשנות החמישים עובד בכיר בסוכנות היהודית והיה מסייע לעולים החדשים, שהקימו יישובים באיזור לכיש ופרוזדור ירושלים. אתם בטח שואלים מה העניין עם המכונית מדגם ויליס?. ובכן, באותם הימים היה קיים בארץ מפעל שהוא סניף מקומי בו יוצרו מכוניות של חברת קרייזר-פרייזר האמריקאית. לדגם המכוניות שיצרו כאן בארץ במפעל המקומי קראו ויליס. ממשלת ישראל קנתה מהמפעל המקומי של פרייזר-קרייזר מכוניות רבות מדגם ויליס, ששימשו את אנשי הממסד דאז לצורך מילוי תפקידם. סביר להניח שגם "החבר קוזלובסקי" נהג במכונית אמריקאית מסוג ויליס אך דיי ברור שנעשה כאן ניסיון להכפיש את שמו על-ידי כך שהאשימו אותו במרומז בחטיפת ילד קטן: יצחק גבאי ממושב תירוש.

ובכן, מה קרה עם הילד יצחק גבאי?. הילד יצחק נעלם מביתו אשר במושב תירוש, שבחבל לכיש, בחודש יולי 1956. מאמץ רב הושקע בזמנו בחיפוש אחר עקבותיו של הילד, מיד עם היעלמותו. המאמצים למציאתו תועדו בעיתונים של אותה תקופה אך לא הצליחו למוצאו. באותן שנים, נעלמו מספר ילדים מבתיהם במושבי העולים החדשים. חלקם נמצאו וחלקם לא נמצאו עד עצם היום הזה. תופעה זו תועדה בעיתונות של התקופה.

שנים רבות לאחר היעלמות הילד יצחק גבאי, פורסמו בתחילת אוקטובר שנת 1976 כתבות מעניינות בעיתון. בכתבות נכתב כי רועה בדואי המתגורר במאהל בדואי בצפון הארץ הגיע אל הרב גרוסמן, שהיה אז רבה הראשי של מגדל העמק, וטען בפניו כי הוא יהודי במקור ומביע רצון לחזור לחיק היהדות. בעקבות פרסום הכתבות הללו, פנו שלוש משפחות למשטרת ישראל וטענו בפניה כי הרועה הבדואי, שטוען כי הוא יהודי במקור, הינו הבן האובד שלהן, שנחטף בילדותו. גם ישראל גבאי ממושב תירוש, אביו של הילד הנעלם יצחק גבאי, פנה למשטרת ישראל וטען בפניה כי הוא בטוח שהרועה הבדואי, שהגיע אל הרב של העיר מגדל העמק בערב יום הכיפורים של שנת 1976 הינו בנו, יצחק גבאי, שנעלם בשנת 1956 וייתכן כי נחטף על-ידי הבדואים באיזור לכיש. ישראל גבאי אף ביקש ממשטרת ישראל שתבדוק את המקרה הזה כדי לקבוע האם מדובר בבן האובד שלו, יצחק גבאי. ישראל גבאי אף ביקש מהמשטרה שתזדרז לחקור את המקרה כי ייתכן שהאדם הבדואי עלול לחזור אל שוביו ולהישאר אצלם ללא יכולת להימלט מהם.

הרב גרוסמן חקר את הרועה הבדואי בעצמו וגם משטרת ישראל ניהלה חקירה בפני עצמה ומצאה כי להוריו של הרועה הבדואי הזה, עבדאללה שמו, נולד בשנות החמישים תינוק שנפטר ונרמז בכתבות כי הם קיבלו ילד חדש במקום התינוק שנפטר להם. לא ברור כיצד הסתיים הסיפור המוזר הזה והאם נערכה בדיקה גנטית כלשהי על-מנת לקבוע האם הרועה הבדואי הוא אכן יצחק גבאי, בנו של ישראל גבאי ממושב תירוש או שהוא הבן האובד של משפחה אחרת אולם סיפור המכונית האמריקאית מדגם ויליס, שנסעה לה ברחבי המושב שבחבל לכיש ובתוכה נהג איש ממסד כלשהו, שחטף את הילד, הומצא כבר אז בשנת 1967 כדי להכפיש בכוונה אנשי ממסד. סיפור זה על המכונית האמריקאית, שהומצא ככל הנראה לראשונה על-ידי הוועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים, לא סייע בזמנו למשפחת גבאי למצוא את הבן האובד שלהם, יצחק גבאי.


אני מודה לאבשלום בן צבי על הייעוץ והמידע בנושא אישים ודמויות בקליטת העלייה בשנות החמישים.

באוקטובר 1976 התפרסמה כתבה בשבועון העולם הזה בה התראיינו שתי משפחות הטוענות כי הצעיר הבדואי הוא הילד האובד שלהן: משפחתו של הילד יצחק גבאי ומשפחתו של הילד יוסי סבטון. במהלך הכתבה, חזרה משפחת גבאי על פרטי המקרה בו נעלם הילד יצחק וסיפרה כי אם המשפחה הלכה למרפאה והשאירה את בנה יצחק אצל השכנה. לאחר שחזרה מהמרפאה, לא נמצא הילד וגם סיוע משטרת-ישראל בחיפושים אחר הילד לא הצליחו לאתרו. הטענה כי אפריים (פאמה) קוזלובסקי, מלווה מושב תירוש מטעם הסוכנות היהודית, לקח עמו את הילד הקטן או חטף אותו, לא הושמעו בכתבה זו. בקובץ המצורף כאן מוצגת הכתבה משבועון "העולם הזה":


מצורפים המסמכים והכתבות הבאים:

הפוסט של אבשלום בן צבי בנושא הסיפור על היעלמותו של הילד משה אסין-חסין:

https://observpost.wordpress.com/2018/06/13/memory-problems/

דף להנצחתו של אפרים (פאמה) קוזלובסקי:

http://www.palmach.org.il/memorial/fighterpage/?itemId=72414

מחשבה אחת על “תעלומת היעלמותו של הילד יצחק גבאי

  1. באחד החורפים הקשים של תחילת שנת החמישים סערה עזה היפילה אוהלים במעברת שובאקי (שביב) שבהרצליה על רכושם הדל וילדיהם. ראש המועצה דאז מר בן ציון מיכאלי פנה בקריאה לתושבי המושבה הותיקים לאסוף לבתיהם את ילדי המעברה משפחותיהם נישארו באוהלים מטים לינפול. ואכן תושבים רבים נענו לקריאתו של מר מיכאלי וילדים רבים ניקלטו בתי התושבים הותיקים, היו מקרים שמשפחות קלטו שני ילדות שלא רצו להיפרד אחת מהשניה. משפחתי קיבלה ילד ממשפחת עולים ממצרים, הדלקנו אש בדוד המים החמים (אז עוד לא היו דודים חשמליים) ואימי הכינה לילד אמבטיה חמה ונעימה שהוא פחד להיכנס לתוכה, לילד קראו מרקו…… ואכן הוא שהה בבתינו עד סוף החורף הקר ההוא. מישפחה שהיכרתי החזיקה בשתי אחיות תימניות שמיאנו להיפרד אחת מהשניה….כן…..היו זמנים …….

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s