סיפורי "כמעט חטיפה": נעמה קטיעי

בשבע השנים האחרונות אנו עדים להתעוררותה מחדש של פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן. משפחות רבות טוענות כי ילדיהן נחטפו מהן כאן בארץ במחנות העולים על-ידי עובדי מחנות העולים וצוותים רפואיים, שטיפלו בילדי העולים החדשים. פעילים בני הדור השני והשלישי של עולי ארצות ערב והאיסלם אספו בעמל רב עדויות וסיפורי משפחות, שילדיהן נעלמו או נחטפו, כביכול. בין שלל הסיפורים ניתן להבחין בז'אנר מיוחד של סיפורים, המתאר ניסיונות לחטיפת תינוקות וילדים מידי הוריהם מבתי התינוקות ובתי החולים בהם טופלו.

אתאר כאן סיפור אחד מתוך מגוון הסיפורים המתארים ניסיונות לחטיפת תינוקות וילדים. מדובר בסיפורה המשפחתי של נעמה קטיעי, ממייסדי עמותת עמר"ם, העוסקת במאבק להכרה בפרשה המכונה פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן. העמותה עוסקת בתיעוד עדויות משפחות על היעלמות/חטיפת ילדיהן. נעמה קטיעי מספרת כי הדוד שלה, יוסי קטיעי, נולד בארץ זמן קצר לאחר שמשפחתה הגיעה לכאן והתגוררה במחנה ראש העין. דוד יוסי היה תינוק ומשתמע מדבריה של קטיעי כי הוא טופל בבית התינוקות שבמחנה ראש העין.

קטיעי מספרת, שסבתה שושנה (שמעה) ילדה את בנה, יוסי, כאן בישראל, כמה ימים או שבועות לאחר עלייתה לארץ. לדבריה, הנשים התימניות, שעלו לכאן מתימן בעליית על כנפי נשרים, הוכרחו למסור את התינוקות שלהן לבית התינוקות שבמחנה גם אם התנגדו לכך. וכך, סבתא שושנה-שמעה נאלצה אף היא למסור את תינוקה יוסי לטיפול בבית התינוקות. על פי סיפורה של קטיעי, בתקופת שהותו של התינוק יוסי בבית התינוקות המקומי במחנה ראש העין, נפוצו שמועות על מקרי חטיפות ילדים מבית התינוקות שבמחנה. לדבריה, נאמר להורי התינוקות שהם חלו והועברו לבית-חולים ומאז הוריהם לא ראו אותם לעולם. ובכך רומזת קטיעי כי מדובר בתינוקות שנחטפו. קטיעי גם טוענת, שנשים תימניות רבות ילדו במחנה ומיד עם הלידה תינוקן נלקח מהן לעד.

סבתא שמעה-שושנה, שחששה מאוד כי בנה התינוק ייחטף אף הוא, שיתפה את בעלה בחששותיה ולאחר מכן החליטה בעצמה ללכת לבית התינוקות ולקחת משם את תינוקה כדי למנוע את חטיפתו.

על-פי הסיפור המשפחתי, הסבתא האמיצה נכנסה הישר לבית התינוקות המקומי בלי פחד ומורא, מבלי להתחשב בדעתן ורצונן של האחיות והמטפלות שעבדו במקום, לקחה את התינוק שלה ויצאה עמו במהירות מבית התינוקות החוצה. מאוחר יותר, היא שמעה מחברותיה ושכנותיה למחנה כי איתרע מזלן וילדיהן נלקחו/נחטפו מהן בזדון ונמסר להן מאת האחיות והמטפלות של בית התינוקות כי ילדיהן נפטרו. בעקבות דיווחן של חברותיה ושכנותיה למחנה, הבינה שמעה-שושנה קטיעי כי עשתה מעשה אמיץ והצליחה לסכל את חטיפתו של תינוקה.

אכן, סבתה של נעמה קטיעי היא אישה עקשנית ואמיצה מאוד אך האם באמת היה לסבתא שמעה-שושנה ממה לחשוש?.

הבה ונראה. המסמכים שמצאתי בארכיון המדינה מלמדים אותי כי סבה וסבתה של נעמה קטיעי, מוסא (משה) יחיא קטיעי ואשתו שמעה (שושנה), נחתו בשדה התעופה לוד ב- 23.10.1949 ומשם נשלחו למחנה העולים ראש העין. הסבים הגיעו לארץ עם ארבעת ילדיהם: נעמה, דוד, זהרה והתינוק יוסף (יוסי) בן כחודש ימים.

ב-13.12.1949 חלה התינוק יוסף קטיעי ואושפז בבית החולים דג'אני ביפו הרחק הרחק ממחנה העולים ראש העין. הוא נשאר שם לאשפוז במשך כחודשיים ו-3 ימים והשתחרר ב-19.2.1950.

נדמה שפרטי הסיפור אותם מתארת נעמה קטיעי על חששה של סבתה שמעה-שושנה, שהתינוק יוסי ייחטף מבית התינוקות המקומי במחנה ראש העין, לא תואמים את הפרטים שמצאתי בתיקים השונים בארכיון המדינה. קטיעי מספרת, שסבתה נכנסה לבית התינוקות המקומי במחנה ראש העין ולקחה משם את התינוק יוסי כדי למנוע את חטיפתו. אולם, בפועל, התינוק יוסי (יוסף) שהה בכלל באותה העת ולמשך כחודשיים ויותר בבית החולים דג'אני ביפו ולא בבית התינוקות המקומי שבמחנה ראש העין.

אני מסיקה מכך, שלא התרחשה סיטואציה כזו, שבמהלכה נכנסה שמעה-שושנה לבית התינוקות בראש העין כדי לקחת משם את תינוקה. הדבר פשוט לא ייתכן לאור העובדות שמצאתי.

אם כן, איזה סיטואציות אפשריות נוספות יכלו לקרות?.

האם סבתא שמעה-שושנה יכלה ללכת ברגל את כל הדרך ממחנה העולים ראש העין עד בית החולים דג'אני ביפו?. כיצד יכלה אישה, שהיא עולה חדשה מתימן הנמצאת רק חודש וחצי בארץ, ללא ידיעת השפה וללא יכולת התמצאות, לנסוע באוטובוסים ולהגיע עד לבית החולים דג'אני ביפו כדי לקחת את התינוק שלה לבל ייחטף?.

כפי שהסברתי, התינוק יוסף קטיעי טופל בבית החולים דג'אני ביפו במשך כחודשיים וכמה ימים ושהה שם בהשגחת הצוות הרפואי. ייתכן, שאמו שמעה-שושנה ביקרה אותו במהלך האשפוז הארוך בבית החולים המרוחק. את זאת לא ניתן לדעת. אולם, עצם העובדה שהתינוק אושפז לתקופה כל-כך ממושכת בבית-חולים מרוחק ואמו שמעה-שושנה לא "שלפה" אותו בכוח מבית החולים מעידה על כך שהיא לא ממש חששה שהוא עלול להיחטף…

אסכם ואומר כי הפרטים הכתובים במסמכים שמצאתי בארכיון המדינה משקפים סיפור שונה לחלוטין ממה שמתארת הנכדה נעמה קטיעי מעמותת עמר"ם. התינוק יוסף (יוסי) קטיעי לא נולד בישראל כמה ימים או שבועות לאחר עליית משפחת קטיעי לארץ אלא נולד בתימן ועלה לארץ עם הוריו בהיותו בן כחודש ימים או פחות.

פרט נוסף שנעמה קטיעי אינה מזכירה בסיפור ההרואי על הסבתא, שמנעה את חטיפת תינוקה, הוא העובדה שיוסף קטיעי אושפז בבית החולים דג'אני ביפו למשך חודשיים ושלושה ימים. ייתכן, כי כלל אינה מודעת לעובדה זו.

סביר להניח, שהתינוק יוסף קטיעי שהה וטופל בבית התינוקות כאשר הגיע עם משפחתו למחנה ראש העין אך ב-13.12.49 אושפז התינוק בבית החולים דג'אני ביפו לתקופה ארוכה רחוק מעיניה המשגיחות של אמא שמעה-שושנה המודאגת והחוששת.

אם כן, כיצד צמח סיפור זה על הסבתא האמיצה, שנכנסה לבית התינוקות המקומי שבמחנה ראש העין ולקחה משם את התינוק שלה כדי להצילו מחטיפה?. לא ניתן לדעת. אולם סיפור זה הוא חלק ממגוון רחב של סיפורי "כמעט חטיפה" (ניסיונות חטיפה), שאנשים רבים נוהגים לספר על הימים ההם.

בשנת 1987 התראיינה סבתא שמעה-שושנה קטיעי על ידי אישה בשם ד"ר נילי אריה-ספיר במסגרת מחקר שערכה אריה-ספיר על השתלבות עולי עליית על כנפי נשרים בארץ. סבתא שמעה-שושנה סיפרה לחוקרת על שנותיה הראשונות בארץ, על כך שהתגוררה במחנה ראש העין, על המעבר למעברת גדרה ועל כך שנאלצה לשאת בעול פרנסת המשפחה בעקבות מחלתו של בעלה, משה. במהלך הריאיון, הביעה סבתא שמעה-שושנה, הידועה באומץ ליבה ובעקשנותה (הרבה מעבר לממוצע) ביקורת רבה על כך שה"ממסד" דאז לא איפשר לה להתפרנס על-פי כישוריה ומומחיותה כאומנית רקמה וקליית-קש ובמקום זאת שלח אותה לעבוד כל השנים בעבודות ניקיון. בנוסף, הביעה הסבתא ביקורת על כך שהישראלים הוותיקים, שקלטו את עולי "על כנפי נשרים" בארץ, דירדרו את העולים התימנים התמימים במשך השנים מהבחינה המוסרית, הערכית והדתית. נילי אריה-ספיר אף מביאה ציטוט מפיו של חתנה של שמעה קטיעי, יחיאל אברהמי, המספר כי סבתא שמעה מעולם לא פחדה להביע בקול רם ביקורת נוקבת שכזו על הממסד הישראלי החילוני. בכל הריאיון כולו, שנערך באמצעות מספר מפגשים של החוקרת אריה-ספיר עם סבתא שמעה קטיעי בביתה, סבתא שמעה לא הזכירה בדבריה, אפילו לא במעט וגם לא ברמז, חטיפות של תינוקות וילדים במחנה ראש העין. היא גם לא סיפרה שהיא בעצמה חששה כי תינוקה ייחטף…

לסיום, אציין ואומר, שתינוקות וילדים רבים של עולי עליית על כנפי נשרים הגיעו לארץ חולים מאוד והתמותה בקרבם הייתה גבוהה. רבים מהם גם חלו כאן במחלות רבות וסבלו מבעיות בריאותיות קשות. נשים תימניות רבות ילדו בלידות טרם זמנן, דבר שגרם ללידת נפלים רבים והולדת פגים שלא שרדו ונפטרו. ייתכן, שזה מה שקרה לחברותיה ושכנותיה של סבתא שמעה-שושנה ממחנה העולים ראש העין.

והתינוק יוסף קטיעי?. התינוק חזר מבית החולים דג'אני הישר למחנה העולים ראש העין לחיק אמו ה"מודאגת" וה"חוששת", לאחר שהחלים ממחלתו. הוא גדל וכלל לא היה מודע ל"אירוע הטראומטי" שכמעט קרה…


את הפוסט המתאר את סיפורה המשפחתי של נעמה קטיעי וסבתה, שמעה קטיעי, פרסמתי לראשונה בבלוג שלי ב 14.3.2019.


הערות:

מכיוון שנרמז בחלק מכתבות העיתונים (בהן מתראיינת נעמה קטיעי ומספרת את הסיפור על יוסי קטיעי), שהתינוק יוסי קטיעי אושפז בבית החולים "הדסה" ראש העין והסבתא שמעה-שושנה נכנסה לבית החולים ולקחה משם את התינוק כדי להצילו מחטיפה, חיפשתי רישום של ילד בשם "יוסף קטיעי" בבית החולים המקומי "הדסה" ראש העין. לא מצאתי כל רישום המעיד על אשפוז ילד בשם זה.

בנוסף, יש בידי מסמכים המראים כי ילד בשם "יוסף בן משה קטיעי" ממחנה ראש העין ב' אושפז בבית החולים דג'אני ביפו בחודש דצמבר 1949.

לא ברור מה היה גילו של התינוק יוסף קטיעי, כשעלה לארץ?. בחלק מהמסמכים מופיע כבן חודש ובמסמך אחר מופיע כבן 4 ימים.

עיינתי ברשימות הנולדים של מחנות ראש העין ולא מצאתי תיעוד לכך, שהתינוק יוסף קטיעי נולד במחנה ו/או בארץ. לעומת זאת, יש תיעוד המעיד על כך שעלה עם הוריו לארץ.

עובדת אשפוזו של התינוק יוסף קטיעי הייתה ידועה לאנשי השירות הרפואי לעולה, שערכו מעקב אחר רוב ילדי העולים, שנשלחו ממחנות העולים לבתי החולים השונים. הרישומים השונים מובאים כאן לפניכם למטה.


מצורפים הקישורים והמסמכים הבאים:

דף עדות של שושנה (שמעה) קטיעי באתר של עמותת עמר"ם:

https://www.edut-amram.org/testimonies/shoshana-shamaa-katiee/

נעמה קטיעי מדברת על "פרשת ילדי תימן" ומתארת את סיפורה המשפחתי: סדרת הרשת "נביאים: מבצע עמר"ם"

נעמה קטיעי מתארת את סיפורה המשפחתי בקטע מצולם שפורסם באתר mako:

קטעי מוסא ושמעה: שדה התעופה לוד 23 אוקטובר 1949 (עמוד 3)



4 מחשבות על “סיפורי "כמעט חטיפה": נעמה קטיעי

  1. התיאוריה הנחמדה שלך קורסת בקלות כשמגלים שיש מסמך שמלמד ששושנה קטיעי היתה מאושפזת במקביל לבנה בדג'אני, למשך כשבוע ימים, כלומר העדות של שמעה לא מתייחסת למקרה הזה בדג'אני. מעניין אם יהיה לך את האינטגריטי להתנצל. אני מנחשת שלא.

    אהבתי

    1. נעמה שלום, גם אני שמתי לב שיש אישה בשם "שושנה קטיעי", שהייתה מאושפזת בבית החולים דג'אני ביפו בדיוק בתקופה ההיא. בדקתי גם את העניין הזה היטב, כדי לוודא שאינני טועה. ובכן, מצאתי ששושנה קטיעי , שהייתה מאושפזת בבית החולים דג'אני במקביל לתינוק יוסף קטיעי היא אישה בשם שושנה קטיעי, שמתגוררת ביפו כמדומני (מציינים שם את מקום מגוריה). לא מדובר בשושנה קטיעי ממחנה העולים ראש העין. בקיצור, זו לא סבתא שלך. אשתדל לאתר את המסמך ההוא כדי להציג בפנייך. דנה.

      אהבתי

    2. הערה נוספת: (ואני מסתמכת כעת על זכרוני, למרות שאאתר עבורך יותר מאוחר את המסמך ההוא) שושנה קטיעי, שהייתה מאושפזת בבית החולים דג'אני ביפו, היא אישה שעלתה לארץ עוד לפני ששמעה ומוסא קטיעי עלו לארץ. כך שלא מדובר בסבתא שלך. חוץ מזה, לאחר חזרתו של התינוק יוסף קטיעי למחנה ראש העין ובהנחה שהוא הוכנס לבית התינוקות המקומי, את רוצה להגיד לי שהיא דאגה שיחטפו אותו מבית התינוקות המקומי, כשלפני כן הוא היה מאושפז במשך כחודשיים בדג'אני ביפו רחוק ממנה, מבלי שיכלה אפילו לדעת מה קורה עמו?. בקיצור, סיפורי סבתא. נעמה, אנחנו בודקים כל דבר היטב לפני שאנחנו מפרסמים. רצוי שאת ואנשים כמוך תפסיקו לספר סיפורי מעשיות על ניסיונות חטיפה של ילדים. כמו כן, עליי לציין, שילדי תימן לא נחטפו. הם נפטרו בהמוניהם. זו עובדה, למרות שאת מצליחה לעבוד על הציבור עם התיאוריות שלך על חטיפות ילדים והעברתם למשפחות אשכנזיות.

      אהבתי

    3. נעמה,
      אני חוזרת כאן בשנית על ההסבר שנתתי לך בעניין "שושנה קטיעי", שאושפזה בבית החולים דג'אני ביפו בדצמבר 1949, במקביל לתינוק יוסף קטיעי. כמובן, שאין מדובר בסבתא שלך, שמעה-שושנה קטיעי אלא באישה אחרת בעלת שם זהה. אני גם מצרפת כאן מסמכים בנוגע לאישה הזאת.
      התינוק יוסף קטיעי אושפז ב 13.12.1949 למשך יותר מחודשיים רצופים, עד שהבריא והוחזר למחנה ראש העין ב 19.2.49. במחנה ציפו לו הוריו, מוסא ושמעה קטיעי, סבותייך.

      ב 18.12.1949 אושפזה בבית החולים דג'אני ביפו אישה צעירה בשם "שושנה קטיעי", שהיא תושבת יפו. היא שוחררה מאשפוז לאחר כארבעה ימים ב 22.12.49. שושנה קטיעי הזאת עלתה לארץ ב 15.9.1949 במסגרת עליית "על כנפי נשרים" והיא איננה ממחנה ראש העין אלא תושבת יפו. היא עלתה לארץ עוד לפני שמחנה ראש העין אוכלס בעולים מתימן (המחנה החל להתאכלס בעולי-תימן רק ב 18.9.49, כך רשום בפנקסי העולים של המחנה).
      בזמנו, נתקלתי במסמך נוסף הקשור ב"שושנה קטיעי" הזאת, שאיננה סבתך. גם שם צוין שהיא תושבת יפו. והיא גם לא בגיל זהה לגילה של סבתך בעת עלייתה לארץ. מקווה שאמצא את המסמך הזה ואוכל לצרפו לכאן בהמשך.

      אני חוזרת ואומרת שוב. אני אישית דייקתי בפרטים. את מנסה, משום מה, להוכיח שלאחר חזרתו של התינוק יוסף קטיעי מאשפוז ארוך של חודשיים וחמישה ימים, הרחק ממחנה ראש העין, שמעה קטיעי (סבתך) החלה לפתע לחשוש, שאולי יחטפו אותו מבית התינוקות שבמחנה ראש העין.
      בחודשיים פלוס, שהוא היה מאושפז הרחק ממנה, היא לא חששה?.
      בקיצור, סיפורי-מעשיות כמו כל סיפורי "ניסיונות החטיפה" שאנשים מספרים. הרשי לי לגחך על טענותייך.

      אני מצרפת כאן את הקבצים הרלוונטים לעניין זה:

      1. קובץ דו"ח למשרד הבריאות על העולים שאושפזו בבית החולים דג'אני ביפו. בעמוד 9 נמצא מסמך המעיד על תקופת אשפוזה של "שושנה קטיעי" האחרת ועל מועד עלייתה לארץ.
      https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170684ee7d96/File/0b071706806ccb7c
      2. קובץ דו"ח של מגן-דוד אדום בו נרשם כי אישה בשם "שושנה קטיעי" פונתה באמבולנס מביתה שביפו אל בית החולים הכללי ביפו (הכוונה לבית החולים דג'אני ביפו). עמוד 48 בקובץ עצמו.
      https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170684ee7d96/File/0b071706806a6c28
      3. קובץ עם רשימות העולים שעלו לארץ באוקטובר 1949 במטוסים. בעמוד השלישי של הקובץ, מופיעים מוסא ושמעה קטיעי (קטעי מוסא), שהגיעו לארץ ב 23.10.49 עם ארבעת ילדיהם. עמוד 304 בקובץ עצמו.
      https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b0717068001a9a2/File/0b071706806ce5c4

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s