סיפורי ילדים מאומצים: יהודה קנטור

המפגש הראשון שלי עם סיפורו של המאומץ יהודה קנטור התרחש בשנת 2017 עת קראתי את כתבתו של יגאל משיח ילד שחום עור, בשכונה אשכנזית שפורסמה באתר עיתון "הארץ" בשנת 2016. הכתבה המקורית של יגאל משיח ילד אחד לדוגמה פורסמה במוסף עיתון "הארץ" בינואר 1996 ותיארה את קורותיו של קנטור בתקופת ילדותו בה גדל אצל הוריו המאמצים: הזוג קנטור מעפולה. כשגלשתי בארכיון המדינה במהלך שנת 2017 וקראתי עדויות רבות של משפחות ילדים נעדרים, עדויות של בעלי תפקידים שעסקו בקליטת העולים החדשים ובטיפול רפואי, איתרתי את עדותו של יהודה קנטור, שהופיע בפני חברי ועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי באפריל 1996 ותיאר בפניהם את הפרטים הידועים לו מפגישתו עם דבורה בן-צידון, פקידת האימוץ מהשירות למען הילד במחוז חיפה. קנטור פירט בפני שופטי ועדת החקירה את שמות בני משפחתו הביולוגים אותם הוא מכיר מהמידע, שנמסר לו על-ידי דבורה בן-צידון: אמו הביולוגית- זהרה מדעי, סבתו הביולוגית- חמאמה מדעי וסבו הביולוגי- יצחק מדעי. קנטור גם הסביר לשופטים מה תאריך לידתו ומקום לידתו: מחנה עין שמר בו התגוררה משפחתו הביולוגית. קנטור הרחיב בהסבירו ואמר לשופטי ועדת כהן-קדמי כי אמו הביולוגית נשבעה בפני שופט, במעמד רשמי שהתקיים בבית-משפט במהלך שנת 1951 ואמרה לשופט כי היא איננה רוצה לגדל את התינוק הזה, שנולד לה: יהודה קנטור הקטן. לדבריו של קנטור, על-פי מידע או מסמך שנמסר לו, האם הביולוגית אף הצהירה בפני השופט כי היא מתגוררת בראש העין וחתמה באצבע ידה על מסמך בו היא מוותרת על התינוק שלה אך לטענתו במסמך הוויתור לא נרשם מספר תעודת הזהות שלה, דבר הנראה חשוד בעיניו ואולי מרמז על כך שהיא לא באמת ויתרה עליו. הוא גם הציג לשופטי כהן-קדמי תעודת-רישום (מסמך מקביל לתעודת-לידה), שהצליח לאתר בבית הוריו המאמצים, לאחר שנפטרו. תעודת הרישום הונפקה עבורו בנובמבר 1951 בלשכת הבריאות בחדרה והיו רשומים בה פרטים אחדים אודותיו: שמו המקורי, תאריך הולדתו, מקום היולדו ושם אמו הביולוגית. אולם, מבחינתו תעלומת חייו לא הייתה ברורה לו לחלוטין, שכן הוא רצה לפגוש את אמו הביולוגית אך לא הצליח לאתרה בעצמו וחש, שהשירות למען הילד אף מסתיר ממנו מידע. אני מניחה כי קנטור גם הושפע בזמנו מנרטיב ילדי תימן ה"חטופים" וחשב כי הוא עצמו ילד תימני, שנחטף מהוריו בילדותו. שופטי ועדת החקירה הקשיבו לו בקשב רב אך לא יכלו לפתור עבורו את התעלומה מעבר לפרטים אותם קיבל מפקידת האימוץ של השירות למען הילד.

תמונתו של יהודה קנטור מתוך כתבתו של יגאל משיח. מוסף הארץ, ינואר 1996. באדיבות אתר האינטרנט של עיתון הארץ.

צפיתי במרשתת באיחוד המשפחתי של יהודה קנטור עם אחיו למחצה, איחוד שהתרחש תודות לעבודתה היסודית של חברת My Heritage, שקיבלה מקנטור עצמו את הפרטים שהיו בידיו אודות משפחתו הביולוגית ואיתרה את המצבות של אמו וסבותיו הביולוגיים מתוך מאגר צילומי המצבות, שאספה החברה. בעקבות זיהוי מצבותיהם של אמו וסבותיו הביולוגיים של קנטור, אותרו גם אחיו ואחיותיו למחצה ונערך מפגש משפחתי מרגש מאוד, במשרדי החברה עצמה.

בהמשך, איתרתי את עמוד הפייסבוק של יהודה קנטור ונוכחתי לדעת כי הוא משתף את הציבור הרחב בפרטים אודות סיפור חייו ואימוצו. הוא ציין בעמוד זה את שם אמו הביולוגית (זהרה מדעי), צירף את תעודת הרישום (מסמך לידה) שהונפקה לו על-ידי לשכת הבריאות בחדרה בשנת 1951 ובו מופיע תאריך לידתו (8.10.1950), פרטי אמו הביולוגית ושמו המקורי (בן עמי ודעני) והאשים את מדינת-ישראל בכך שבינקותו הוא "נעקר מעדתו", מפני שהוא נחטף ממשפחתו הביולוגית והועבר לאימוץ אצל משפחה שאיננה ממוצא תימני. בהמשך הכתוב, האשים קנטור את מדינת ישראל בכך שהיא מסתירה ממנו את תעודת הלידה המקורית שלו עם הפרטים היותר מדויקים אודות משפחתו הביולוגית.

בתקופה ההיא, בפברואר 2018, עבדתי עם נונה דולברג בנושא "פרשת ילדי תימן" והצעתי לה לכתוב פוסט על המאומץ יהודה קנטור. הצגתי בפניה את הקובץ עם עדותו של קנטור בפני ועדת כהן-קדמי והפצרתי בה שתעיין בעמוד הפייסבוק של יהודה קנטור ותתרשם מטיעוניו והאשמותיו. כמו כן, העברתי לה את מסמך רישום הלידה שלו, בה מופיעים פרטים רלוונטים אודותיו. הסברתי לה כי אמו הביולוגית של יהודה קנטור הופיעה בעבר, בשנות החמישים, במעמד רשמי מול שופט בבית המשפט ונשבעה כי היא לא רוצה את התינוק, שנולד לה, אך שתינו חשבנו שאולי הפרטים והמידע שיש בידינו אודות מאומץ זה אינם מספיקים על-מנת להוכיח לציבור שמדובר בתינוק, שאמו ויתרה עליו ויתור מלא מתוך הסכמה.

פריצת הדרך בפענוח מקרה זה, התרחשה בוקר אחד, עת עיינתי בארכיון "עיתונות יהודית היסטורית" ומצאתי כתבת עיתון, שפורסמה בעיתון על המשמר ב 10.10.1950. בכתבה תואר מקרה של מציאת תינוק נטוש, בן יומו, בתא השירותים של מחנה עין-שמר ג' ביום שבת 7.10.1950. פרטי התינוק, המתואר בכתבה, תאמו להפליא לפרטים הרשומים בתעודת הרישום (מסמך לידה) שמצא יהודה קנטור בבית הוריו המאמצים: מבחינת מקום היוולדו (מחנה עין-שמר ג') ותאריך לידתו (8.10.1950). הצלחתי לאתר כתבת עיתונות נוספת שפורסמה בעיתון דבר ב 12.3.1951. בכתבה נכתב כי אם ובתה נאשמות בהפקרת תינוק בן יומו ונטישתו במחנה עין שמר. שם האם הנוטשת נרשם בבירור: זוהרה מדעי. בכתבה נרשם, כי האם ובתה הועמדו לדין בפני שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה בגין נטישת התינוק. מאוחר יותר, איתרתי כתבה נוספת בעיתון דבר שפורסמה ב 13.3.1951. גם בכתבה זו דווח על המשפט שנערך לאם הנוטשת, ששמה זוהרי מדעי ולסבתא, חממה מדעי.

נרעשת מהגילוי החדש, שלחתי לנונה דולברג את מסמך הלידה של קנטור, צילום דברים שכתב קנטור ופרסם בעמוד הפייסבוק שלו בשנת 2017, העדות של קנטור בפני ועדת כהן-קדמי בשנות התשעים ואת כתבות העיתונות המשמעותיות שאיתרתי. הסברתי לה כי אני בטוחה לחלוטין, שהתינוק הנטוש הזה הוא המאומץ שלנו: יהודה קנטור.

נונה קראה את מסריי, שיבחה את התגליות שלי ואת פענוח מקרה האימוץ הזה על-ידי. היא ערכה בדיקה נוספת באמצעות מנוע החיפוש של האתר "עיתונות יהודית היסטורית" והצליחה לאתר כתבת עיתון נוספת (עיתון הבקר, 10.10.1950). בכתבה תואר באופן כללי מקרה מציאת תינוק נטוש במחנה עין שמר. בנוסף, איתרה נונה כתבת עיתון (מעריב, 12.3.1951) בה מופיעים שמותיהן של זוהרה מדעי ושל אמה (הסבתא), חמאמה מדעי באופן משובש (זהרה דמעי וחמאמה דמעי) ונטען כי הן עולות חדשות מעיראק. גם בכתבה זו, תואר המשפט שנערך לשתיים בגין נטישת התינוק והפקרתו בתא השירותים של מחנה עין-שמר ג'.

והנה נסגר המעגל ופוענח הסיפור במלואו. במהלך המשפט, כפי שתיאר יהודה קנטור בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי, נשאלה אמו הביולוגית, זוהרה מדעי, על-ידי השופט: האם את מעוניינת לגדל את התינוק הזה, פרי בטנך?. השופט הרחום התכוון לתת לזוהרה מדעי אפשרות שנייה להתחרט ולגדל את התינוק, למרות שנטשה אותו מלכתחילה. למשמע השאלה, שנשאלה, השיבה זוהרה מדעי לשופט: לא.


הערות:

הפוסט המתאר את סיפורו של המאומץ יהודה קנטור פורסם לראשונה בעמוד הפייסבוק של Nona Dulberg ב 18.2.2018. אני הצלחתי לפצח בעצמי את הסיפור הזה והסברתי לנונה דולברג את פרטיו.

יהודה קנטור נולד במחנה עין-שמר ג' ביום שבת 7.10.1950, ננטש על-ידי אמו הביולוגית ככל הנראה כבר ביום היוולדו ונמצא נטוש בתא השירותים של המחנה. לאחר כשלושה ימים, דווח בעיתונות על מציאת התינוק הנטוש. בתעודת הרישום של לידתו רשום כי הוא נולד לאישה בשם זהרה במחנה עין-שמר ג' ב 8.10.1950 ושמו המקורי הוא: בן עמי ודעני. בשנת חייו הראשונה הוא גדל בבית התינוקות בפרדס-חנה ולאחר מכן הועבר למוסד לילדים נטושים/יתומים בחיפה הנקרא "גינזוך". מעט לפני היותו בן שלוש שנים, נמצאה לו משפחה מאמצת בעיר עפולה.

מעמד הוויתור על התינוק יהודה קנטור מול השופט בבית המשפט התקיים בתאריך 25.10.1951 ולאחר מכן הונפקה עבורו תעודת-רישום (מסמך-לידה המקביל לתעודת-לידה). קנטור הסביר בעדות שלו כי הוא מצא את תעודת הרישום הזו אצל הוריו המאמצים, לאחר מותם.

קנטור הסביר לשופטים כי הוא אומץ פורמלית בבית המשפט ב 30.9.54.

קנטור הסביר כי פנה בעבר לחוקר ועדת שלגי, עמי חובב, שבדק את פרטי האימוץ של יהודה קנטור והבין שמדובר באימוץ תקין וחוקי של אמא, שוויתרה על תינוקה.

חברת הכנסת (לשעבר) נורית קורן טענה בשנת 2017, לאחר האיחוד המשפחתי של יהודה קנטור עם אחיו למחצה, שהאימוץ של יהודה קנטור לא היה כשר, שאימו הביולוגית ככל הנראה לא ממש ויתרה עליו ושבזמנו נמסרו לו על-ידי השירות למען הילד פרטים חלקיים בלבד על משפחתו הביולוגית. יש לציין כי יהודה קנטור ידע את פרטיהם המלאים של בני משפחתו הביולוגית ואת מקום מגוריהם כבר בשנות ה 90. הוא חשף את הפרטים הללו בפני שופטי וחברי ועדת החקירה כהן-קדמי, במהלך עדותו באפריל 1996 אך לא נערך בזמנו מפגש בין יהודה קנטור לבין בני משפחתו הביולוגית. כמו כן, הוא הסביר לשופטים כי אמו הופיע בבית-משפט מול שופט וויתרה עליו ויתור רשמי.


מצורפים הקישורים, הכתבות והקבצים הבאים:

כתבתו של יגאל משיח: ילד שחום עור, בשכונה אשכנזית (הארץ, 20.4.2016):

https://www.haaretz.co.il/yemenite-children/EXT-MAGAZINE-1.2922150

כתבתה של רינה מצליח על האיחוד המשפחתי של יהודה קנטור עם אחיו ואחיותיו למחצה (ינואר 2017):

https://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2017/Article-c900a6a9447c951004.htm

תעודת-רישום (מסמך רישום לידה) שמצא יהודה קנטור אצל הוריו המאמצים לאחר פטירתם:

כתבה: האם ובתה שנאשמו בהפקרת תינוק בן יומו – למאסר (דבר, 13.3.1951. בתחתית העמוד)

מאמר של שלומי חתוכה (פרשת ילדי תימן: מסע בעקבות הטרגדיה של המאומצים) באתר "העוקץ", אוקטובר 2013, בו מתאר חתוכה את סיפורו של יהודה קנטור:

הפוסט שפרסמנו אני ונונה דולברג בנושא המאומץ יהודה קנטור בעמוד הפייסבוק של נונה ב 18.2.2018:

פוסט: יהודה קנטור

כתבתו של שמעון כהן באתר האינטרנט של ערוץ 7 בה מובאים דבריה של חברת הכנסת (לשעבר) נורית קורן המספרת על האיחוד המשפחתי של יהודה קנטור ואחיו למחצה:

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/338871

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s