סיפורי ילדים מאומצים: אריאלה רייטר

אל סיפורה של המאומצת אריאלה רייטר התוודעתי באתר העדויות המיוחד של עמותת עמר"ם. בדף העדות המתאר את סיפורה האישי, נטען כי היא נחטפה בינקותה מאמה הביולוגית, שילדה אותה בבית החולים שערי-צדק בירושלים, ביוני 1949 והיא הועברה מבית החולים, תוך סיוע מכרים קיבוצניקים של ההורים המאמצים לעתיד, הישר לויצ"ו תל-אביב. על-פי הגירסא המוצגת באתר עדויות זה, אמה המאמצת של אריאלה רייטר, יפה דוגודני, תושבת חולון, עברה ניתוח גניקולוגי בשנת 1949 בבית החולים שערי-צדק בירושלים, במהלכו כרתו את רחמה והרופאים בישרו לה כי לא תוכל ללדת ילדים טבעיים משלה. הרופאים ייעצו לה, מיד לאחר הניתוח, כי רצוי שתאמץ ילד/ה ואף הציעו לה לאמץ תינוקת, שנולדה ממש באותו בית-חולים באותם הימים של קיץ 1949. שמה של התינוקת, שהוצעה לאישה, שרחמה נכרת: התינוקת הרכה אריאלה רייטר.

ב 3.3.1949 עלתה משפחת פלקון, משפחתה הביולוגית של אריאלה רייטר, מאיזמיר שבתורכיה לישראל. האב: יצחק, האם: אסתר ושני ילדיהם: חנה בת ה 16 (כמעט 17) ומשה בן ה 11. המשפחה הופנתה עם עלייתה למעברת פרדס-חנה או אגרובנק, שליד חדרה. חודשיים-שלושה לאחר מכן, הועברה המשפחה למעונה הקבוע: שכונת אוהל משה בירושלים. חנה, שהרתה לחבר שלה עוד באיזמיר, הייתה בחודש שביעי וחלתה בזיהום (דיזינטריה), קדחה מחום גבוה ואושפזה בבית החולים "ביקור-חולים" בירושלים. בשל הזיהום בו לקתה, החלו לתקוף אותה צירי-לידה מוקדמים והיא הביאה לעולם את ילדתה הבכורה שנולדה ב 24.6.1949 במשקל 1.300 ק"ג והוגדרה כפגה.

כשישה ימים לאחר הלידה, הועברה התינוקת ששמה יוספה פלקון, למוסד הילדים ויצ"ו בירושלים. ב 26.10.1949, הגיעה האם הביולוגית, חנה פלקון בת ה 17 וחצי והתייצבה במשרדו של הנוטריון הציבורי בירושלים. פלקון חתמה על מסמך רשמי בו היא מצהירה, שהיא מוותרת על ילדתה הבכורה ומבקשת שתגדל אצל משפחה טובה. התינוקת יוספה (יעל) פלקון המשיכה להתגורר במוסד ויצ"ו ירושלים למשך חודשים רבים נוספים. ב 31.5.1950, בגיל 11 חודש, נמצאה לה משפחה מאמצת שתגדל אותה: זלמן ויפה דוגודני, ההורים המאמצים לעתיד, המתגוררים בחולון. בחודש יוני 1951, עת הייתה יוספה-יעל פלקון פעוטה בת שנתיים, החלו ההורים המאמצים בביצוע הליך האימוץ הרשמי, שהתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, עיר מגוריה של האם הביולוגית, חנה פלקון. בית המשפט פרסם שתי מודעות ברצף בעיתון "הצפה" (עיתון הציבור המסורתי בירושלים) בו הוא מודיע לציבור הרחב על קיומו של דיון בבית המשפט בירושלים בנושא אימוץ הילדה יוספה פלקון, בתה הטבעית של חנה פלקון. לבסוף, התקיים הדיון בבית המשפט והתינוקת יוספה-יעל פלקון נהייתה בתם הרשמית והחוקית של זלמן ויפה דוגודני. מיד עם סיום הליך האימוץ, ניתן לה שם חדש: אריאלה דוגודני. כעבור שנים, כשנישאה, הפכה להיות: אריאלה רייטר.

ברבות השנים, פנתה אריאלה רייטר לוועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי, שהייתה כבר בשלהי תקופת עבודתה וביקשה שהוועדה תחקור אודות נסיבות אימוצה כי היא סבורה שהיא תינוקת חטופה. חוקרי ועדת החקירה חקרו את מקרה אימוצה של רייטר ומצאו, שרישום לידתה בפנקס הלידות של לשכת הבריאות בירושלים מסודר ומפורט, פרטי אמה הביולוגית וכן מקום לידתה מופיעים באופן ברור ונראה כי אף גורם לא ניסה לטשטש או להעלים פרטים אלו. חוקרי ועדת החקירה עיינו כמובן גם בתיק האימוץ של אריאלה רייטר ומצאו כי הליך האימוץ שלה ללא דופי. אמה המאמצת של רייטר, יפה דוגודני, נפטרה בשנת 1976 ואילו אביה המאמץ, זלמן דוגודני, האריך ימים ונפטר באוגוסט שנת 2000. אריאלה רייטר פנתה, למיטב הבנתי, לוועדת החקירה כהן-קדמי, טרם מותו של אביה המאמץ. את צו האימוץ המקורי שלה איתרה אריאלה רייטר בבית הוריה המאמצים, בשנים שלאחר פטירת אמה המאמצת. לאחר מכן פנתה רייטר למשרדי השירות למען הילד בתל-אביב וביקשה לפתוח את תיק האימוץ שלה. למרבה אכזבתה, בתיק האימוץ שלה נמצא רק עותק של צו האימוץ המקורי, הזהה לחלוטין למסמך שהיא איתרה בבית הוריה המאמצים לאחר מותם. בשנים שלאחר מכן, הצליחה רייטר לאתר בכוחות עצמה, בדרך לא דרך, את קרובי המשפחה הביולוגיים שלה ולהתאחד עמם. אמה הביולוגית הלכה לעולמה טרם איתרה רייטר את קרובי המשפחה.

לימים, יצרה אריאלה רייטר קשר עם פעילי עמותת עמר"ם, שראיינו אותה מביתה שבמיאמי פלורידה באמצעות האינטרנט. הריאיון מופיע בסדרת הרשת "נביאים: מבצע עמר"ם" פרק 11. במהלך הריאיון השמיעה רייטר טיעונים שונים, המשמשים עבורה כסימן ברור ומוחלט לכך שהיא נחטפה בילדותה: ראשית, רייטר טענה שהויתור של חנה פלקון (האם הביולוגית) על התינוקת מופיע באופן מודפס ולא בכתב-יד. עובדה זו נראית לה כהוכחה לכך שאמה הביולוגית הוכרחה כנגד רצונה לחתום על ויתור. יש לציין, כי בצו האימוץ אכן נכתב שהאם הביולוגית חתמה מרצונה אצל נוטריון ציבורי כי היא מוותרת על התינוקת שלה אולם יש להבחין בין כתב הויתור, שנמצא ככל הנראה בארכיון בית המשפט המחוזי בירושלים, לבין צו האימוץ שאריאלה רייטר הציגה באתר של עמותת עמר"ם, שהוא איננו כתב הויתור עצמו. רייטר מתייחסת, בטעות, לצו האימוץ המודפס כאל מסמך ויתור ואיננה מאמינה לפרטים המוצגים בו. שנית, רייטר טוענת כי עצם העובדה שבמוסד הילדים ויצ"ו ירושלים ניתן לה שם חדש ("יעל" במקום "יוספה") היא הוכחה לכך שהממסד התכוון לטשטש את זהותה המקורית כדי לחוטפה למטרות אימוץ. סביר להניח, שעובדות/מנהלות מוסד הילדים ויצ"ו ירושלים לא אהבו את השם "יוספה" והחליטו לתת לתינוקת הרכה שם ישראלי הולם יותר: יעל. שלישית, רייטר טוענת, שלצורך חטיפתה היא הועברה ממוסד הילדים ויצ"ו ירושלים למוסד המקביל ויצ"ו בתל-אביב, דבר שאין לו כל בסיס במציאות. לדבריה, לכשבגרה פנתה לעיין בתיק האימוץ, שנמצא בויצ"ו תל-אביב, כשבפועל היא מתבלבלת בין מוסד ויצ"ו תל-אביב למוסד שנקרא "השירות למען הילד" סניף תל-אביב, אליו פונים מאומצים, המעוניינים לעיין בתיק האימוץ שלהם… רייטר בטוחה כי עצם העובדה שהוריה המאמצים לא גילו לה מעולם כי היא מאומצת ואף סרבו להודות כי היא איננה ילדתם הביולוגית היא ההוכחה הניצחת לכך שהיא תינוקת חטופה. ולסיום, טוענת רייטר שהוריה המאמצים, זלמן ויפה דוגודני, שילמו עבור התינוקת החטופה כסף רב… טענה זו מוכרת לנו מנרטיב "חטיפת" ו"מכירת" ילדי תימן והסיפורים הרגילים.

בפועל, אריאלה רייטר הייתה תינוקת פגה, שנולדה במצב פיזי לא משביע רצון ובמשקל ירוד ביותר, טופלה במוסד ויצ"ו בירושלים למשך כ 11 חודשים ארוכים, במהלכם הופיעה האם הביולוגית חנה פלקון אצל נוטריון ציבורי וחתמה על מסמך ויתור. בעקבות הויתור הרשמי של האם הביולוגית, נמצאו אנשים שרצו לגדל את התינוקת כבתם לכל דבר ועניין. עם זאת, אני מאמינה, שחנה פלקון, האם הביולוגית, חשבה והרהרה במהלך השנים בתינוקת הקטנה שלה, ילדתה הבכורה ואף התגעגעה אליה ורצתה לפוגשה. אין זה אומר בהכרח כי התינוקת יוספה-יעל פלקון נחטפה בינקותה אלא ככל הנראה מדובר בבחורה צעירה לא נשואה, שילדה תינוקת ללא תמיכה מסביבתה הקרובה וויתרה על גידול התינוקת עקב סיבות אישיות ולא עקב חטיפתה בזדון.


הערות:

סיפורה של המאומצת אריאלה רייטר פורסם גם בעמוד הפייסבוק של Nona Dulberg ב 25.2.2018. הפוסט שפורסם אצל נונה דולברג הוא פרי תחקיר שאני ביצעתי בתוספת קטע יוטיוב שנונה דולברג איתרה בזמנו ובו ריאיון של אריאלה רייטר בתכנית הטלויזיה של רינה מצליח "פגוש את העיתונות". בפוסט הזה שאני מפרסמת כעת אני מציגה את כל המסמכים שאיתרתי בזמנו בשנת 2018 בארכיון המדינה (מסמכי ויצ"ו ירושלים, תיק החקירה של ועדת כהן-קדמי בנושא האימוץ של אריאלה רייטר) ומודעות עיתון שאיתרתי בזמנו בארכיון עיתונות יהודית היסטורית. את צו האימוץ של אריאלה רייטר מצאתי בזמנו באתר העדויות של עמותת עמר"ם, מכיוון שאריאלה רייטר הביאה באדיבותה מסמך זה כדי להציגו לציבור הרחב בתוספת מסמך של רופא הילדים של ויצ"ו ירושלים, המוצג גם הוא באתר. כל המסמכים וקטעי העיתונות שאיתרתי בזמנו הוצגו בפברואר 2018 בעמוד הפייסבוק של נונה דולברג. בנוסף, אני מציגה כאן מסמכים חדשים שמצאתי לאחרונה.

חנה פלקון הייתה בת 16 כמעט 17 כשעלתה לארץ בשנת 1949 אולם היא רשומה ברשימות העולים כילידת שנת 1923.

חנה פלקון, אמה הביולוגית של אריאלה רייטר, היא זו שנתנה לה את שמה המקורי: יוספה. מאוחר יותר, כאשר הועברה התינוקת למוסד הילדים ויצ"ו ירושלים, ניתן לה על-ידי צוות העובדים במוסד שם ישראלי חדש: יעל.


מצורפים הקבצים והקישורים הבאים:

ריאיון שערכה נעמה קטיעי עם אריאלה רייטר בשנת 2016 (סדרת הרשת "נביאים: מבצע עמר"ם"):

משפחת פלקון בתוך רשימות העולים לארץ, 3.3.1949:

פלקין חנה

מועד עלייתו של פלקין יצחק עם משפחתו לארץ:

פלקין יצחק: מועד עלייתו לארץ

הקובץ המלא מארכיון המדינה בו מופיע רישום עלייתה של משפחת פלקון לארץ (עמוד 83):

משפחת פלקון: עלייה לארץ ב 3.3.1949 (עמוד 83)

רשימה שערכו חוקרי ועדת כהן-קדמי בה נמצא פירוט כל הילדים שטופלו במוסד הילדים ויצ"ו ירושלים בשנים 1948-1956 (ביניהם, יוספה-יעל פלקון):

פלקון (יוספה-יעל פלקון): ויצ"ו ירושלים

דף עדות של המאומצת אריאלה רייטר באתר האינטרנט של עמותת עמר"ם (בדף העדות מוצג צו האימוץ המקורי שהביאה אריאלה רייטר):

https://www.edut-amram.org/testimonies/ariela-retier/

פוסט בנושא המאומצת אריאלה רייטר שפרסמנו אני ונונה דולברג בעמוד הפייסבוק של נונה ב 25.2.2018:

פוסט: אריאלה רייטר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s