סיפור משפחתי: רכשנדה ושלמה צברי

על סיפורם של רכשנדה ושלמה צברי (במקור: סברי) קראתי לראשונה באתר העדויות של עמותת עמר"ם. את הסיפור העלתה על הכתב נכדתם, בת אל כרמי. רכשנדה ושלמה צברי עלו לארץ בדצמבר 1950 מכורדיסטאן הפרסית עם בנם הבכור, חנוכה. תחילה, הם נשלחו למחנה המעבר שער העלייה שבחיפה. בהמשך, הם הועברו למעברת רמתיים (הוד השרון). במהלך מגוריהם במעברת רמתיים, ביום שישי 11.5.1951, חלה בנם חנוכה, החום בגופו עלה והוא אושפז בבית החולים פרדס-כץ שבבני-ברק. מצבו של חנוכה הורע מאוד והוא נפטר ביום שלישי 15.5.1951. ביום השמיני למותו, ב 23.5.1951, נקבר חנוכה צברי בבית העלמין קריית-שאול בתל-אביב. הוריו אינם משוכנעים שהוא נפטר, מפני שלא זכו לראות את גופתו טרם קבורתה.

הצלחתי לאתר בארכיון המדינה מסמכים הקשורים, על פי הבנתי, לילד חנוכה צברי (סברי) אשר נרשם בספר קבלת החולים של בית החולים פרדס-כץ (בני ברק) בשם: "ספח חלוקה". גילו לפי הרשום בספר: 5 חודש. מען: מעברת רמתיים. נרשם גם כי הוא יליד הארץ. האבחנה הרפואית של מחלתו: Bronchophneomonia, Pertuasis (דלקת ריאות ושעלת).

איתרתי בארכיון המדינה רישיון קבורה והזמנת קבורה של חברה קדישא תל-אביב. במסמכים אלה היה רשום: "ספחי בן שלמה חלוקה" (חנוכה). ביומן הקבורה של בית העלמין קריית-שאול נרשם שמו: "ספחי חנוכה" שם האב: שלמה, בן 5 חודש.

מכיוון שהתינוק חנוכה צברי נקבר, באיחור רב, רק ביום השמיני למותו, ניסיתי להבין מה התרחש מרגע פטירתו ועד קבורתו. לא מצאתי את שמו ביומני נתיחות לאחר המוות של בתי החולים שבאיזור (תל השומר, בלינסון ואסף הרופא). לכן, אני מסיקה שלאחר מותו גופתו לא הועברה לנתיחה בבית חולים אחר אלא שהתה בבית החולים פרדס-כץ כ-7 ימים ולאחר מכן נקברה. הוריו, שלמה ורכשנדה צברי, טוענים כי הם לא ראו את גופתו טרם קבורתה. ייתכן שהם הגיעו לבית החולים ימים רבים לאחר פטירתו של בנם חנוכה.

הזוג צברי, שהיה המום ושבור לב מההודעה הפתאומית על מותו של חנוכה, עבר תלאות נוספות. הם עברו להתגורר בצפון הארץ במחנה שוני שליד בנימינה ובמעברת זרעין/גדעונה שבסמוך לעפולה. בסופו של דבר, נדדו והגיעו למעון הקבע שלהם: מושב חדש שהוקם בנגב המערבי ונקרא שרשרת ג'. לשם הם נשלחו על ידי המוסדות המיישבים כדי ליישב את הנגב. מושב זה נוהל על-ידי תנועת הפועל המזרחי, נקרא בתחילה "שרשרת ג" וקיבל בשנת 1954 את שמו הקבוע: מושב מלילות.

הקשיים והאסונות לא פסקו גם ביישוב הקבע, במושב החדש שהקימו רכשנדה ושלמה צברי, בעל כורחם, כפי שמתארת נכדתם. בן נוסף שלהם, אילן, נכווה כוויות קשות בגופו ונפטר. האחיין של רכשנדה צברי טבע למוות בנחל הסמוך למושב.

שנים רבות לאחר מכן, בשנת 1996, בעת ששלמה צברי עבד בקיוסק שבבעלותו בעיר נתיבות, הופיע לפתע על מפתן דלתו מכר שלו וסיפר לו סיפור מעניין שנטע תקווה חדשה בליבו. פרטי הסיפור: חבר הכנסת חגי מירום, שכיהן אז כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה הינו, על פי השמועה, ילד מאומץ ובן יחיד להוריו. נוסף לכל זאת, חה"כ מירום הוא קיבוצניק בעברו וקיים דמיון חזותי כלשהו בינו לבין שלמה צברי עצמו.

הסיפור הפיקנטי הזה פורסם בספטמבר 1996, בעיתון ידיעות אחרונות, על ידי העיתונאי צבי אלוש. בכתבה תועדו רכשנדה ושלמה צברי כשהם אוחזים בתמונתו של חה"כ חגי מירום וטוענים כי חה"כ מירום הוא הבן שלהם, חנוכה צברי, שנחטף בילדותו. חגי מירום פנה בעקבות זאת לאמו, יפה, ושאל אותה שאלות בנוגע לילדותו. אמו התייחסה לשמועה זו בביטול והסבירה בפניו כי היא כמובן אמו הביולוגית והיא זוכרת את לידתו. מירום לא הסכים בשעתו לערוך בדיקה גנטית מול רכשנדה ושלמה צברי. וכך, נשאר עניין זה בלתי-פתור מבחינתם של הזוג צברי.

בשנת 2017, החליטה העיתונאית עידית בן שימול לרענן סיפור זה ולהציגו בכתבת טלוויזיה. בן שימול פגשה את גרשון וזהבה, ילדיהם של רכשנדה ושלמה צברי. הם תיארו בפניה את השתלשלות הסיפור מתחילתו ועד כה. בן שימול אף פגשה את חבר הכנסת (לשעבר) חגי מירום בביתו שבזיכרון יעקב ושמעה את גרסתו. מירום סיפר לה על ילדותו והמצלמה תיעדה את שיחתם ואת התמונות מאלבום הילדות, בהן נצפה חגי מירום התינוק מוחזק בזרועות אמו ולצדם עומד אחיו הגדול, אמציה. בהמשך הכתבה, התראיינו גרשון וזהבה, כשהם נפגשים במשרדי חברת MyHeritage עם נציג החברה ומוסרים לו דגימת DNA למטרת בדיקת הקשר המשפחתי בינם לבין חגי מירום. מירום עצמו הגיע, במקביל, למשרדי החברה ומסר דגימה משלו. לקראת סופה של הכתבה, נראה נציג החברה מסביר לגרשון וזהבה כי חגי מירום איננו אחיהם הביולוגי ולמעשה המוצא העדתי שלו תואם למוצא העדתי של ההורים אצלם גדל, שלמה ויפה וילקומירסקי, שעלו לארץ מפולין ומגרמניה.

כל הסיפור הסתיים, מבחינת האחים לבית צברי, באכזבה רבה. הם טיפחו תקוות-שווא כי חגי מירום הוא באמת אחיהם, חנוכה צברי, שלטענת הוריהם נחטף בילדותו. יש לציין שחגי מירום נולד בספטמבר 1946 בבית החולים העמק בעפולה. הוריו, שלמה ויפה וילקומירסקי (לימים: מירום), התגוררו בקבוצת השרון בצפון הארץ. בנם הראשון, אמיר, נולד בשנת 1939 ונפטר בשנת 1940. בנם השני, אמציה, נולד בשנת 1941. בשנת 1946, נולד בנם השלישי: חגי. כשחגי מירום הגיע לגיל 3, התגרשו הוריו והמשפחה עברה, לקראת סוף שנת 1952, להתגורר במקום חדש שלימים קיבל את שמו: קיבוץ יפעת. יפה, אמו של חגי מירום, נישאה בשנית ונולדו לה שני ילדים נוספים.


בכתבתה של עידית בן שימול מוצג לצופים (דקה 10 והלאה) מסמך תמצית רישום של משרד הפנים. השם המופיע במסמך: סברי חנוכה. שם האב: שלמה. מען קודם: גדעונה זרעין, גדעונה.

שלמה ורכשנדה צברי לא הגישו תלונה רשמית לאף ועדת חקירה.

שלמה צברי וחה"כ לשעבר חגי מירום הופיעו בשנת 1996 בתכנית הטלוויזיה "ערב חדש" עם דן מרגלית.


מצורפים הקישורים והקבצים הבאים:

רכשנדה ושלמה צברי: דף עדות, האתר של עמותת עמר"ם

עדותו המצולמת של שלמה צברי (צולם והוקלט על ידי נכדתו, בת אל כרמי)

כתבתה של עידית בן שימול (מרץ 2017): חגי מירום, גרשון וזהבה צברי

פוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק של עמותת "אחים וקיימים" בנושא הילד חנוכה צברי (יוני 2016)

פוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק של עמותת עמר"ם בנושא הילד חנוכה צברי (פברואר 2021)

כתבתו של אלי ערמון אזולאי (הארץ, 2011): הבוגרים הבולטים במחלקות בצלאל ומוסררה (תיאור הפרוייקט של בת-אל כרמי בנושא חנוכה צברי)

פרויקט הגמר של בת-אל כרמי העוסק בסביה, שלמה ורכשנדה צברי (בית הספר לצילום מוסררה, 2011)

ספח חלוקה: ספר קבלת חולים פרדס כץ מאי 1951

חנוכה צברי (ספחי בן שלמה חלוקה): רישיון קבורה

חנוכה צברי (ספחי חנוכה): יומן קבורה, בית עלמין קריית שאול בתל אביב

סברי שלמה מעברת זרעין (בתוך רשימת עולים)

אמציה מירום (אחיו הגדול של חגי מירום)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s