בעודי קוראת בארכיון המדינה בקבצים של בית היולדות העירוני פתח-תקווה (בית-רבקה), קבצים שנסרקו והוצגו לציבור הרחב במסגרת הדרישה של העמותות העוסקות בפרשת ילדי תימן לחשוף את כל חומרי ועדות החקירה, צדו עיניי כרטיסיית-יולדת של אישה בשם סלמה עראמי, שהגיעה לבית היולדות המקומי כדי ללדת בחודש יוני 1955. על גבי הכרטיסייה צוין שמו של בעלה: יחיאל וכמו כן צוינה גם כתובת מגוריה: שעריה, פתח-תקוה, צריף 95. בנוסף, הופיעו בכרטיסיה פרטים על הרך הנולד: לאה, נולדה במשקל 2.400 ק"ג. במרכזה של הכרטיסייה נרשמה המילה: "תאומים".
פרטי היולדת ושם בעלה נשמעו לי מוכרים מהיכן שהוא… ניגשתי לאתר האינטרנט של עמותת עמר"ם ומיד התחוור לי כי מדובר בסבו וסבתו של שלומי חתוכה, מייסד העמותה. אני הכרתי, כמובן, את הסיפור שמספר שלומי חתוכה על סבתו, שולמית ערמי, שהגיעה לבית היולדות "בית רבקה" בפתח-תקווה כדי ללדת תאומות ולאחר הלידה יצאה הביתה רק עם ילדה אחת… כי אחת מהתאומות נחטפה, לטענתו של חתוכה, על-ידי הצוות הרפואי, שעבד במקום, לאחר שסבתו, שולמית (סלמה) ערמי, לא הסכימה לבקשת המיילדת למסור לאימוץ תינוקת אחת מהתאומות שנולדו לה. בדף העדות של שולמית ערמי, שמופיע באתר של עמותת עמר"ם ונכתב על-ידי הנכד, שלומי חתוכה, מוצג הסיפור הזה כמקרה חטיפה של תינוקת בת ימים ספורים, שלא ניתן לה עדיין שם. חתוכה אף לא מציין בדף העדות את שם בעלה של היולדת (סבו, יחיאל ערמי).
בהמשך, הצלחתי לאתר את הכרטיס הנוסף המפרט את פרטי הלידה של התאומה השנייה לבית ערמי: רבקה, נולדה במשקל 2.050 ק"ג. גם על-גבי כרטיסיה זו, הייתה כתובה המילה "תאומים". בשני כרטיסי היולדת של סלמה עראמי צויין כי היולדת ובנותיה שוחררו מבית היולדות כ-5 ימים לאחר הלידה.
לאחר מכן, ניגשתי ופתחתי בארכיון המדינה את קבצי רשימות העולים החדשים, שעלו לארץ והשתכנו במחנה ראש העין ואיתרתי מבין כל המשפחות של מחנה ראש העין א' את סלמה ויחיא מנצור עראמי, שעלו מתימן לארץ ב-21.9.1949 עם ארבעת ילדיהם: חנה בת 14, שלמה בן 10, מרים בת הארבע ו-לולווה בת השנתיים. זמן מה לאחר עלייתה של משפחת עראמי לארץ והגעתה למחנה ראש העין, נולדה להם בת נוספת: מזל (אמו של שלומי חתוכה). לאחר שמשפחת ערמי עזבה את מחנה ראש העין ועברה להתגורר בשכונת שעריה בפתח-תקוה, נולד להם בן נוסף: בן-ציון שמו.
מכיוון ששלומי חתוכה כתב והתראיין פעמים רבות אודות סבתו שולמית (שהלכה לבית היולדות כדי ללדת תאומות ויצאה הביתה רק עם אחת…) וגם ציין בטקסט פרי עטו כי התאומה שנשארה בידי סבתו שולמית וכביכול "לא נחטפה" היא התינוקת לאה, המשכתי לחפש ולחקור אודות גורלה של התאומה הנוספת: רבקה. מצאתי את רישום פטירתה וקבורתה של רבקה עראמי ז"ל, שנפטרה בגיל 5 חודשים ומספר ימים ונקברה ב 5.12.1955 בבית העלמין "סגולה" בפתח-תקווה. כמו כן, מצאתי גם את רישיון הקבורה שלה בו צוינה סיבת פטירתה: חוסר-בשלות (prematurity). ביומן הקבורה של בית העלמין סגולה צויין גם מיקום הקבר: יל/ב (חלקת ילדות ב'), שורה מ"ה, מספר 8.
כסיכום, ניתן לומר, כי הסיפור אותו מתאר שלומי חתוכה באתר של עמותת עמר"ם, בראיונות לעיתונות האינטרנטית ובשיריו, איננו תואם את הפרטים הרשומים במסמכים האותנטיים משנת 1955. חתוכה מספר על תינוקת, בת משפחתו, שנחטפה בהיותה בת 5-10 יום (עוד בטרם ניתן לה שם) ואילו במסמכים משנת 1955 מפורטים פרטי הפטירה והקבורה של תינוקת בת 5 חודש ומספר ימים, שנקברה בתחילת דצמבר 1955. דבר נוסף שתמוהה בעיניי הוא, שאף איש מבין ששת אחיה ואחיותיה של התינוקת רבקה עראמי מעולם לא הגיש תלונה לוועדת-חקירה כלשהי, בשם הוריהם, בטענה כי אחותם התינוקת נעלמה או נלקחה מהם בזדון ולא ידוע לי כי מישהו מהם טען או סיפר אי-פעם בפומבי כי אחותם התינוקת נחטפה בינקותה.
הערה:
עמותת עמר"ם היא עמותה העוסקת בדרישה להכרה בפרשה המכונה פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן. שלומי חתוכה הוא מייסד עמותה זו.
שמה העברי של סלמה עראמי הוא: שולמית. שמו העברי של יחיא מנצור עראמי הוא: יחיאל.
עיון נוסף בקבצים העוסקים במחנה ראש העין, הבהיר לי כי לולווה, הילדה הצעירה לבית משפחת ערמי, סבלה מדיסטרופיה (תת-תזונה במצב מתקדם), אושפזה בבית החולים "פריד" בתל-אביב, נפטרה בנובמבר 1949 ונקברה בבית העלמין "סגולה" בפתח-תקוה. ברישומי בית העלמין סגולה פתח-תקווה רשומה תינוקת זו בשם: לולה נמצאר ערמי.
הצלחתי לאתר בארכיון המדינה מסמך ובו פירוט של נתיחה לאחר המוות, שנעשתה לתינוק בן 6 חודש שהכינוי שלו: תינוק ערמי. תינוק זה נפטר ב-2.12.1955 (יום שישי ב-5:30 בבוקר) במחלקת-ילדים של בית החולים בלינסון. לאחר מותו, גופתו עברה נתיחה פתולוגית ביום ראשון ה-4.12.55. אני מסיקה כי ייתכן שמדובר בתינוקת רבקה עראמי ז"ל אך אינני יכולה לקבוע זאת בוודאות. רשיון הקבורה של רבקה עראמי הונפק ביום ראשון ה-4.12.55 ועל-גבי רשיון הקבורה נכתב "עראמי (תינוקת) בת יחיא" (מס' סידורי 96 בהתאם למס' הסידורי שלה ביומן הקבורה המלא). וביומן הקבורה של בית העלמין "סגולה" בפתח-תקוה רשום כי היא נקברה ב-כ' בכסלו (יום שני) ה-5.12.55. מכל מכלול המסמכים שמצאתי בנוגע לתאומות של סלמה עראמי ניתן לומר שסלמה עראמי ובנותיה שוחררו מבית היולדות כחמישה ימים לאחר הלידה והגיעו לבית בשכונת שעריה בפתח-תקווה. בהמשך, או לאחר מספר חודשים, הורע מצבה הבריאותי של התינוקת רבקה והיא אושפזה בבית החולים בלינסון בפתח-תקווה ונפטרה במחלקת-ילדים בתחילת דצמבר 1955.
מצורפים המסמכים והקישורים הבאים:
דף עדות מהאתר של עמותת עמר"ם המתאר את סיפורה של שולמית ערמי (נכתב על-ידי שלומי חתוכה. בתמונה מופיעות שולמית ערמי והתינוקת מזל ערמי, אמו של שלומי חתוכה):
https://www.edut-amram.org/testimonies/shulamit-arami/
רישום פטירתה של רבקה עראמי ז"ל באתר של חברה קדישא פתח-תקוה:
רישום פטירתה של התינוקת רבקה עראמי ז"ל (יומן קבורה סגולה 1954-1955):
רבקה עראמי (עראמי תינוקת בת יחיא): רשיון קבורה בית העלמין סגולה בפתח תקווה
רישום פטירתה של לולווה ערמי ז"ל באתר של חברה קדישא פתח-תקוה:
לולה מנצור עראמי (לולווה ערמי) רישיון קבורה סגולה:
לולה נמצאר עראמי (לולווה ערמי) בתוך רשימת הנפטרים של בית העלמין סגולה:
כתבה ב-xnet לאשה בה מתראיין שלומי חתוכה ומספר את סיפורו המשפחתי:
https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4813014,00.html
השיר קפסה שחורה, שנכתב על-ידי שלומי חתוכה ועוסק, בין היתר, גם בדודתו לאה ובאחותה התאומה ה"חטופה":
https://lorenmilk.wordpress.com/2013/07/13/
קובץ בו יש תיעוד נתיחה פתולוגית שנערכה לאחר המוות בבית החולים בלינסון (תינוק ערמי):
שלומי חתוכה ונעמה קטיעי מעמותת עמר"ם מתראיינים אצל יואל הרצברג ומספרים את סיפורם המשפחתי (תזכורת: ברקע- תמונה של ציונה היימן, שאיננה ילדה חטופה. הוכחתי זאת בפוסט שפרסמתי כאן. וגם סיפורה המשפחתי המסולף של נעמה קטיעי):
http://www.ha-makom.co.il/article/yoel-herzberg-yemen-children
שלומי חתוכה מתראיין לעיתון מעריב ומספר את סיפורו המשפחתי:
פרשת ילדי תימן 
http://www.alexpazgoldman.org
אהבתיאהבתי
אלכס, רוב ילדי תימן מזרח ובלקן נפטרו. הם לא הועברו לאימוץ אצל זוגות חשוכי-ילדים. יש גם תינוקות שנולדו בתקופה ההיא והאמהות שלהם לא רצו לגדל אותם. תינוקות אלו כן נמסרו לאימוץ אך לא מדובר בתינוקות חטופים. חשוב לזכור דבר נוסף: גם המאומץ יהודה קנטור איננו תינוק חטוף אלא תינוק נטוש בוודאות מלאה!.
אהבתיאהבתי
לא ברור איך הגעת למסקנה לגבי מה קרה בחמשת החודשים שבין לידת התנוקת לפטירתה.
תמוהה בעיני עצם עובדת נתיחת גופת התנוקת.
לפתע את מקצרת במילים שמסתירות יותר ממגלות מהם שלל המסמכים שמהם הגעת למסכנות כל כך נחרצות
לסיכום:תחילת המאמר שלך ראשיתו ב"מעיינת לי להנאתי"
מעיד על תכלית לא כשרה בבסיס עבודת "המחקר" שלך
סימון מטרה ותפירת העובדות והסיפור לאור מטרה זאת.
אינני יודע מה בדיוק קרה במקרה זה אבל צהלתך הנמרצת לדחות בקש את כאב אובדנה של משפחה ואף את גרסתה באופן מוחלט מטילות צל וטעם נפגם במאמר זה .
אהבתיאהבתי
יגאל, את המשפט "מעיינת לי להנאתי" כתבתי אחרי שבדקתי את כל פרטי המקרה של התינוקת רבקה ערמי ואני יודעת בוודאות מלאה, ששלומי חתוכה המציא סיפור חטיפה לא אמיתי (גם הוא יודע שסיפור ה"חטיפה" הזה איננו אמיתי).
מתוך המסמכים שמצאתי בארכיון המדינה מסתמן כי רבקה ערמי ככל הנראה נולדה פגה. זאת ניתן לראות ממה שכתוב ברישיון הקבורה שלה (חוסר בשלות) וזה תואם את המשקל הנמוך בעת לידתה. זאת כנראה גם סיבת פטירתה. אינני יודעת לומר בוודאות האם היא נפטרה בביתה? או שהיא הייתה מאושפזת בבית החולים בילינסון בפתח-תקווה ושם נפטרה?. לכן, גם כתבתי הערה מתחת לפוסט, שאינני בטוחה שדו"ח הנתיחה הוא של התינוקת רבקה ערמי. מה שאני כן בטוחה בו הוא העובדה שהתינוקת רבקה ערמי נפטרה!. המסמכים המעידים על פטירתה וקבורתה הם אמיתיים, למרות שאתה ואנשים נוספים מטילים ספק בכך ו/או מטילים ספק ביושרתם של הרופאים, האחיות והמיילדות. מעולם לא זייפו בארץ הזו את מותו של אף תינוק או ילד. למרות התיאוריות המרושעות על זיוף מותם של ילדים תימנים ואחרים ומסירתם לאימוץ. אתה מוזמן להתקיל את שלומי חתוכה עצמו עם הפוסט הזה. הוא עצמו יודע שהדודה שלו, רבקה ערמי, נפטרה בילדותה ולא נחטפה. כאבה של משפחת ערמי הוא כאב אמיתי אך לא מדובר בילדה שנחטפה אלא בילדה שנפטרה. תתקיל את שלומי חתוכה ותראה את תגובתו. הוא יודע שמדובר בילדה שנפטרה. מטרתי היא לשים סוף לכל סיפורי החטיפה השקריים הללו. בזה אין שום טעם לפגם. שבת שלום.
אהבתיאהבתי