סיפורי ילדים מאומצים: ציונה היימן

בשנת 2002 פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות כתבה של העיתונאית יהודית יחזקאלי העוסקת בסיפורה של המאומצת ציונה היימן. כתבה זו הייתה חלק מסדרת כתבות של יחזקאלי בנושא המכונה פרשת ילדי תימן. את הכתבה עיטרה כותרת פרובוקטיבית: "יגאל אלון הביא אותי מבית החולים הביתה- מתנה לחברים". בכתבה עצמה, תוארו הדברים שסיפרה ציונה היימן ליחזקאלי במהלך הראיון שערכה עמה. היימן סיפרה ששמה של אמה הביולוגית הוא סאלם זכריה שהתגוררה במחנה העולים עין-שמר ושהיא עצמה נולדה בתאריך 29.3.1955  בבית החולים הסקוטי בטבריה. היימן גם סיפרה כי הייתה מאושפזת בבית-חולים בירושלים עקב מחלתה וכשהבריאה, החליט מנהל בית החולים להכריז עליה כעל "ילדה אסופית", שלא ידוע מי הם הוריה וכך הכשירו את מסירתה לאימוץ. היא גם סיפרה כי יגאל אלון מקיבוץ גינוסר הגיע לבית החולים בו היא הייתה מאושפזת מצויד במסמכי אימוץ וסידר את אימוצה. וכך לקח אותה עמו, ביחד עם רות אשתו, לקיבוץ גינוסר ומסר אותה במתנה לזוג חברים שלו, שהיה חשוך-ילדים.

הסיפור המפורסם הזה, סיקרן אותי מאוד, היות שכבר בדקתי מספר סיפורי מאומצים עוד לפני כן והבנתי שהילדים המאומצים של שנות ה-50 אינם ממש ילדים חטופים אלא תינוקות שאימהותיהם הביולוגיות לא רצו בהם לכן הם נמסרו למשפחות מאמצות. אבל לא ידעתי מה הסיפור של ציונה היימן ולא ידעתי האם היא באמת הייתה ילדה אסופית נטושה ללא הורים או שמא היא פשוט אושפזה בבית החולים בירושלים, בשל מחלתה, וכשהבריאה מסרו אותה לאימוץ ללא ידיעת הוריה הביולוגיים?.

במהלך חיפושיי אחר מידע נוסף בנושא ציונה היימן, נתקלתי בכתבה נוספת של יהודית יחזקאלי, שפורסמה בשנת 2016 במרשתת, שנקראת "סיפור חיי אינו פתור". קראתי היטב את שתי הכתבות, זאת שפורסמה בשנת 2002 וזאת שפורסמה בשנת 2016. בכתבות הופיעו פרטים רבים וחשובים המשלימים זה את זה. הפרטים החשובים ביותר היו שמה של אמה הביולוגית של ציונה היימן שנקראה בפיה "סאלם זכריה" והעובדה שהיא מספרת כי נולדה בבית החולים הסקוטי בטבריה בתאריך מסוים 29.3.1955.

ניגשתי למנוע החיפוש באתר עיתונות יהודית היסטורית וכתבתי את השם סאלם זכריה (וגם: סלם זכריה) כי ציונה היימן טענה שזה שמה של אמה הביולוגית. מיד הופיעה בפני מודעה של משרד הסעד דאז הפונה לאישה בשם סעדה סלם זכריה, שילדה תינוקת בבית החולים הסקוטי בטבריה בחודש נובמבר 1950 ומסרה אותה לידי העובדת הסוציאלית בלשכת הסעד בטבריה. המודעה קראה לסעדה סלם זכריה לבוא ולקחת את התינוקת שלה, שננטשה על-ידה בנובמבר 1950 ולתת לה "הזדמנות שניה" לגדל את ילדתה. מיד הבנתי, שציונה היימן היא הילדה הזאת של הגברת סעדה סלם זכריה. בעקבות מציאת מודעה נוספת, הפעם של בית המשפט המחוזי בחיפה, הבנתי כי התאריך שציינה ציונה היימן בראיון ליהודית יחזקאלי (29.3.1955) הוא התאריך שבו התקיים הדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה בנוגע לאימוצה של הילדה הנטושה הזו של הגברת סעדה סלם זכריה, הלוא היא ציונה היימן. כל הפרטים שהופיעו בכתבות של יהודית יחזקאלי, מפיה של ציונה היימן עצמה, התאימו. ורק ציונה היימן בעצמה יכולה הייתה להכיר את התאריך הכל-כך מיוחד הזה, שכן ככל הנראה זה התאריך המופיע על צו האימוץ שלה, מסמך אותו קיבלה ציונה מהשירות למען הילד בחיפה, בעת שהגיעה לפתוח את תיק האימוץ שלה.

בהמשך, הצלחתי לאתר מסמכים רבים הקשורים בילדה ציונה סלם (היימן), שננטשה כאמור על-ידי אמה בטבריה בחודש נובמבר 1950 וגיליתי שבבית החולים הסקוטי בטבריה נולדו בנובמבר 1950 שתי ילדות לאימהות ממוצא תימני. שתי האימהות הללו אמרו לצוות הרפואי של בית החולים כי הן לא מעוניינות לקחת את התינוקות שנולדו להן ולגדל אותן ועזבו את בית החולים בהשאירן את התינוקות. הצוות הרפואי של בית החולים בטבריה דיווח למשרד הסעד על שני המקרים הללו ועל סירובן של שתי אימהות לקחת את הילדות, שנולדו להן וביקש ממשרד הסעד לתת הוראה מה לעשות עם הילדות?. בהמשך, הועברו שתי התינוקות הנטושות ב 21.12.50 למוסד לילדים ויצ"ו ירושלים. לתינוקות (ילדות) קראו: ציונה סלם (ציונה היימן) ו-אורה זכריה.

יש לציין שבמהלך השנים, משנת 2002 ועד היום, פורסם ברשתות החברתיות סיפור מעוות ומסולף לחלוטין על קורותיה של המאומצת ציונה היימן. הסיפור שהופץ במרשתת גורס כי היא הייתה ילדה תימניה, שהוריה התגוררו במחנה ראש העין והיא טופלה בבית תינוקות בעיר בת-ים הרחק הרחק מהוריה. יום אחד באו הוריה לבקרה בבית התינוקות אשר בבת-ים ונאמר להם שהיא הועברה לבית-חולים בירושלים ומאז הם לא ראו אותה לעולם. משפחתה הגישה תלונה לוועדת כהן-קדמי בטענה כי ציונה, ילדתם (עיין ערך תלונה על-שם ציונה בת סלם סעיד סלם), נחטפה מבית החולים דיר-עמר (איתנים) בירושלים.

כל הסיפור המסולף הזה החל דווקא בגלל קבוצת פעילים מאנשיו של עוזי משולם. ועדת כהן-קדמי נעזרה בפעילים מתוך העדה התימנית וגם בפעילים שהם מאנשי עוזי משולם. פעילים מסוימים עבדו בצמוד לאחד החוקרים הראשיים של ועדה זו, עו"ד יוסי יוסיפוב. הפעילים נחשפו לחומרים ארכיוניים רבים ומגוונים בין היתר לרשימות ולתיקים של הילדים שטופלו במוסד לילדים ויצ"ו ירושלים ולרשימות וכרטיסי הילדים שטופלו בבית החולים דיר-עמר (איתנים) בירושלים וחומרים מוועדת בהלול-מינקובסקי שחקרה בשנת 1967. הפעילים ראו כי ילדה בשם ציונה סלם ממחנה ראש העין הייתה מאושפזת בבית החולים איתנים בירושלים ונפטרה ממחלת השחפת. וגם ראו כי יש ילדה בשם ציונה סלם, שהייתה מטופלת במוסד ויצ"ו בירושלים ונמסרה לאימוץ בגיל שלוש וחצי בקיבוץ גינוסר.

להזכירכם, פעילים אלו נחשפו לחומרים הארכיוניים ללא הצנזורה שאנו נתקלים בה בארכיון המדינה הכוללת כיסוי בצבע שחור מעל פרטים ושמות של ילדים ומאומצים. וכך היה בידיהם מידע ארכיוני שבאמצעותו הם יצרו "הלחמה מלאכותית" בין שתי ילדות שנקראו ציונה סלם והפיצו בקרב הציבור הרחב את הסיפור השקרי כי ציונה סלם, שהייתה מאושפזת בבית-חולים איתנים בירושלים, הבריאה ממחלתה ונלקחה על-ידי מפקד הפלמ"ח לשעבר, יגאל אלון, לאימוץ בקיבוץ גינוסר… סיפור לתפארת.

פעילים אלו אף התקשרו לביתה של ציונה היימן ובישרו לה כי היא ילדה חטופה, שהוריה הביולוגיים הם ממחנה ראש העין וכי היא הייתה מאושפזת בבית החולים דיר-עמר/איתנים בירושלים וכשהבריאה, ד"ר מנדס, שהיה מנהל בית החולים, הכריז כי היא ילדה אסופית וכך הכשיר את האימוץ שלה ואת חטיפתה מהוריה הביולוגיים. ואז הופיע יגאל אלון אשר לקח אותה לקיבוץ גינוסר כי רצה לדאוג לחברים שלו, שהיו חשוכי-ילדים.

הפעילים הללו אף סיפרו לתדהמתה של ציונה כי יש קבר בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים עליו כתוב השם שלה ציונה סלם, כפי שנקראה בילדותה, ופירוש הדבר כי היא נחטפה ובמסגרת הניסיון לטשטש את עקבות חטיפתה, בנה לה ה"ממסד" קבר מדומה הנושא את שמה. קבר ריק על-שם ילדה שנחטפה…

למרבה הצער, ציונה היימן אימצה אל ליבה את הסיפור ההזוי והשקרי הזה, שאנשי עוזי משולם "מכרו" לה, במקום להתמודד עם העובדה שהיא תינוקת נטושה, שאמה הביולוגית לא רצתה בה. תינוקת, שלמרות "נתוני הפתיחה" המאוד לא קלים של תחילת חייה, מצאה בגיל שלוש וחצי משפחה חמה, שגידלה אותה באהבה רבה.


הערות:

הסיפור האמיתי של הילדה המאומצת ציונה היימן פורסם לראשונה בחודש מרץ 2018 בעמוד הפייסבוק של nona dulberg עמה עבדתי במשך למעלה משנה. אולם, אני חייבת לציין, בגאווה רבה, כי פרסום הסיפור האמיתי של ציונה היימן נוצר בעקבות תחקיר שאני ביצעתי בעצמי. נונה דולברג העלתה את הסיפור הזה על הכתב בעמוד הפייסבוק שלה.

בתקופה שהתינוקת ציונה סלם (ציונה היימן) נולדה וננטשה בבית החולים הסקוטי בטבריה, הייתה תינוקת נוספת, שנולדה וננטשה באותו בית-חולים בדיוק. שמה של התינוקת הזו היה אורה זכריה, שנולדה ב-26.11.1950 וננטשה אף היא על-ידי אמה הביולוגית. תינוקת זו גם אומצה בילדותה וקיבלה שם משפחה חדש הידוע לי אך לא אחשוף את זהותה כיום כי אני שומרת על פרטיותה. התינוקת אורה זכריה, שננטשה אף היא בחודש נובמבר 1950 בבית החולים הסקוטי בטבריה, הועברה ביחד עם התינוקת ציונה סלם (ציונה היימן) מבית החולים בטבריה למוסד לילדים ויצ"ו ירושלים, לאחר שהיה ברור לצוות הרפואי בבית החולים בטבריה שהאימהות של שתי התינוקות הללו אינן רוצות לקחת הביתה ולגדל את הילדות שנולדו להן.

מדבריה של ציונה היימן בכתבה שפורסמה בשנת 2016 על-ידי יהודית יחזקאלי ניתן להסיק כי המשרד בחיפה אליו פנתה וקיבלה ממנו מסמכים חשובים אודות ילדותה הוא השירות למען הילד. שם קיבלה ציונה פרטים אודות אמה הביולוגית וככל הנראה, גם העתק של צו האימוץ שלה שנחתם בבית המשפט בחיפה ביום 29.3.1955. ברשתות החברתיות מופצות לעיתים קרובות טענות כאילו משרד הרווחה מסתיר מהמאומצים של שנות ה-50 מידע אודות ילדותם. גם במקרה זה, ניתן לומר שציונה היימן קיבלה את כל המידע שהיה בידי מערכת הרווחה בנוגע להוריה הביולוגיים ובנוגע לנסיבות אימוצה.

הילדה שהיתה מאושפזת בבית החולים דיר-עמר (איתנים) בירושלים ונפטרה ממחלת השחפת היא ציונה בת סלם סעיד סלם ממחנה ראש העין. משפחתה הגישה תלונה לוועדת כהן-קדמי. חוקרי הוועדה מצאו תיעוד מלא ומסודר לאישפוזה ופטירתה ותיק החקירה שלה מוצג כאן למטה. ילדה זו היא לא ציונה היימן.

חוקרי ועדת בהלול-מינקובסקי חקרו בשנת 1967 את מקרה האימוץ של הילדה ציונה היימן (ציונה יניב, לפני נישואיה). ומצאו כי מדובר בתינוקת שנולדה בבית החולים הסקוטי בטבריה ב-16.11.1950 לאישה תימניה בשם סעדה סלם, שנטשה את התינוקת שלה ונעלמה. החוקרים אף הגיעו לקיבוץ גינוסר וחקרו את הוריה המאמצים של ציונה היימן, שהציגו לחוקרים מסמכים וסיפרו כי היא נולדה בבית-חולים בטבריה ואמה עזבה אותה שם ונעלמה. גם חוקרי ועדת כהן-קדמי חקרו ביסודיות את מקרה האימוץ של ציונה היימן ומצאו שהיא תינוקת נטושה שאומצה כחוק.


מצורפים הקישורים, הכתבות והמסמכים הבאים:

דף עדות בנושא ציונה היימן באתר של עמותת עמר"ם:

https://www.edut-amram.org/testimonies/ziyona-hayman/

כתבתה של יהודית יחזקאלי משנת 2016: סיפור חיי אינו פתור

הפצת הסיפור המסולף על המאומצת ציונה היימן בפורום רוטר. נט (על-ידי שחף פילוביץ'):

https://rotter.net/forum/gil/7889.shtml#7

הפצת הסיפור המסולף על המאומצת ציונה היימן בפורום "תפוז" (על-ידי שחף פילוביץ'):

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/303/2861452//%D7%A2%D7%A6%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F

פוסט של עמותת "אחים וקיימים" בנושא ציונה היימן:

פוסט שפרסמה נונה דולברג בתחילת שנת 2019 בנושא ציונה היימן:

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s