סיפור משפחתי: שושנה ודני משולם

בקוראי את המאמר של שלומי חתוכה, מייסד עמותת עמר"ם, "פרשת ילדי תימן: מסע בעקבות הטרגדיה של המאומצים", הבחנתי בסיפורה המעניין של אישה בשם "שושנה". חתוכה טען במאמרו כי שושנה נחטפה מאמה, יחד עם אחיה התאום, מיד לאחר לידתם בבית החולים בצריפין והם הועברו למוסד הילדים ויצ"ו ירושלים, שם גדלו במשך שנים רבות, יחד עם ילדים תימנים נוספים, שגדלו במוסד זה בבידוד מוחלט וסטרילי משאר ילדי המוסד, שאינם תימנים… כמעט ללא מגע אדם ומפגש כלשהו עם נפש חיה ורק לאחר מספר שנים של שהות במוסד הילדים הזה, הבחינה שושנה כי גדלים במוסד גם ילדים אשכנזים. חתוכה הפליג בתיאוריו וסיפר על ילדים תימנים חטופים, שגדלו במוסד ויצ"ו בירושלים ונמסרו במהלך השנים לאימוץ ועל הילדה שושנה, שהיא עדה חשובה וייחודית מאין כמוה לכל ה"סחר מכר" הזה, שנעשה בילדים התימנים החטופים, שטופלו במוסד ויצ"ו ירושלים… חתוכה ממשיך ומתאר את מסכת חייה של הילדה שושנה ואת המעבר של שושנה ואחיה התאום בגיל שבע מויצ"ו ירושלים למוסד הילדים "גור אריה" בבני-ברק.

בדקתי באתר של עמותת עמר"ם את דף העדות של הילדה שושנה, שלדבריו של חתוכה נחטפה בינקותה עם אחיה התאום וראיתי כי גם שם מופיעה גירסה דומה למתואר במאמר. בדף העדות הופיעו פרטים מעטים וחלקיים אודות 2 התאומים החטופים, שם משפחתם לא נרשם במלואו אלא בקיצור (האות מ.) ושמו של אחיה התאום של שושנה נרשם כ .Tzahi. M. עם זאת, נכתב בדף העדות כי הם נחטפו מבית החולים בצריפין (אסף הרופא, סרפנד) בשנת 1950.

מכיוון שהבנתי מדבריו של חתוכה כי שושנה ואחיה התאום שהו וטופלו במוסד ויצ"ו ירושלים, עיינתי ביסודיות ברשימה הארוכה עד מאוד של ילדי ויצ"ו ירושלים. רשמתי לעצמי, בצד, שמות של אחים תאומים/אחיות תאומות או אח ואחות תאומים, שגדלו וטופלו במוסד זה משנת 1950 והלאה. לבסוף, איתרתי 3 זוגות כאלו של אח ואחות, שהם גם תאומים. לאחר סינון נוסף של האפשרויות הלא מתאימות, הגעתי למסקנה כי התאומים ה"נכונים" לסיפור זה הם: משולם שושנה ומשולם דני, המופיעים ברשימה הארוכה בדפים נפרדים.

שושנה ודני משולם, ילידי 22.6.1950, הופנו על-ידי לשכת הסעד של נסציונה לבית התינוקות המרכזי של ויצ"ו ירושלים ב 9.3.1951. בהמשך, חיפשתי בקבצים של בית החולים אסף הרופא (צריפין-סרפנד) ומצאתי את רישום אשפוזה של ברכה משולם מנס-ציונה, שעלתה לארץ באמצע חודש מרץ 1950 עם בעלה ואושפזה בבית החולים אסף הרופא ב 23.5.50, במחלקת ריאות (חולי-שחפת), לקראת לידת התאומים שלה. ב 22.6.50 (או: 23.6.50) הגיחו התאומים לעולם ונשארו לאשפוז בבית החולים למשך כמעט חודשיים ושוחררו מבית החולים ב 16.8.50. ברכה עצמה השתחררה מבית החולים כחודש לפני כן ב 18.7.50.

מתוך תחושה נכונה, הבנתי כי יש פער משמעותי בין מועד שחרורם מבית החולים אסף הרופא לבין מועד כניסתם למוסד ויצ"ו ירושלים. לכן, החלטתי לבדוק האם התאומים שושנה ודני משולם טופלו במוסד ויצ"ו "אם וילד" בתל-אביב בתקופה הזאת שבין לבין וכשעיינתי בקבצי ויצ"ו תל-אביב, הבנתי כי צדקתי בהשערתי. ברשימת התינוקות שנקלטו במוסד ויצ"ו תל-אביב ראיתי את שמם של התאומים שושנה ודני משולם, שהועברו מבית החולים "אסף הרופא" לויצ"ו תל-אביב ב 16.8.50. ליד שמם הופיעו שמות הוריהם: ברכה ויהודה משולם וכתובת מגורי ההורים: נס-ציונה. בשאר הרישומים של מוסד זה, הופיע מדי פעם שמם של התאומים דני ושושנה משולם ונרשם דיווח קצרצר, המציין את משקלם הנמוך וקצב והתפתחותם אולם דיווח זה היה בדרך כלל מוצלל בחלקו, על-מנת לשמור על צנעת הפרט, מבלי שאוכל לגלות פרטים אודות אמם, ברכה משולם, שהייתה מאושפזת בזמנו ב"מחלקת ריאות" בבית החולים "אסף הרופא" ולא היה ברור לי מה מצבה כעת. ידעתי מתוך הדברים שאמר שלומי חתוכה כי אמם של התאומים משולם נפטרה בסופו של דבר בהיותם בני כחמש שנים אך לא היה בידי כל מסמך ממשי המעיד על מחלתה, מועד פטירתה או מקום קבורתה. חתוכה ציין במאמרו כי אמה של שושנה נפטרה מצער בעקבות "חטיפתם" של ילדיה הרכים מחיקה וכלל לא הזכיר במאמרו את העובדה, שברכה משולם הייתה אישה נשואה וחולה.

התאומים דני ושושנה משולם טופלו, כאמור, במוסד ויצ"ו תל-אביב והועברו למוסד הילדים ויצ"ו ירושלים ב 9.3.1951, טופלו בבית התינוקות המרכזי וב 26.10.52, כשהיו בני כשנתיים וארבעה חודשים, הועברו למוסד ויצ"ו בשכונת "בקעה" בירושלים, המיועד לטיפול בפעוטות. במועד מאוחר יותר, הצלחתי לאתר את תיקי הילדים של דני ושושנה משולם במוסד ויצ"ו ירושלים. אז גיליתי כי לשושנה ודני יש 4 אחים הגדולים מהם. באופן כללי, מהיכרותי עם קבצי מוסדות ויצ"ו שבארכיון המדינה, הבנתי שילדים רבים טופלו במוסדות הללו. רבים מהם נזקקו ל"סידור" במוסדות ויצ"ו בשל סיבות שונות ומגוונות: יתמות, אמהות חולות במחלה ממושכת כגון: שחפת או מחלת-רוח, ילדים שהיו במצב פיזי רעוע ונזקקו לטיפול בריאותי שהוריהם לא יכלו לספק להם עקב תנאי המחייה הקשים במחנות העולים ובמעברות, ילדים שננטשו על-ידי אמהותיהם מפני שנולדו בהיריון לא רצוי ועוד.

בתקופה ההיא, בשנת 2018, עבדתי עם שותפתי נונה דולברג והצגתי בפניה את כל המסמכים והפרטים, שמצאתי בנוגע לתאומים דני ושושנה משולם והוריהם. שתינו ניסינו לאתר מסמך כלשהו, שיעיד על מחלתה של האם, ברכה משולם, מועד פטירתה ומקום קבורתה. השקעתי זמן רב בעיון בארכיון המדינה בקבצי בתי המרפא לחולי-שחפת, שבאזור נס-ציונה, כדי לאתר מסמך שיעיד על מקום אשפוזה בעת מחלתה אך לשווא. שתינו סרקנו, כל אחת בזמנה הפרטי, עשרות קבצים רבי-מסמכים של עמותת "הליגה למלחמה בשחפת" הקיימים בארכיון המדינה מתוך תקווה למצוא בהם הוכחה לכך שברכה משולם אכן הייתה חולת-שחפת אך ההוכחה לא נמצאה ובקבצים הללו היו בעיקר מסמכים הקשורים בילדים שחלו בשחפת, חלקם הבריאו וחלקם נפטרו ממחלתם.

ואז, לפתע, ביום בהיר אחד, נונה הצליחה לאתר מסמך חשוב מאין כמוהו בקובץ מסמכים של בית החולים "אסף הרופא". היה זה מסמך, שנכתב מאת מנהל בית החולים בצריפין, שפנה אל מנכ"ל משרד הבריאות בירושלים. במסמך הוסבר כי החולה משולם ברכה מאושפזת בבית המרפא אשר במושבה גדרה בשל מחלת השחפת (TB) בה לקתה והיא בהיריון מתקדם. ויש צורך להעבירה מבית המרפא שבגדרה אל בית החולים "אסף הרופא", לקראת לידת התאומים. חשיבותו של המסמך הנ"ל היא בכך שהוא משמש כהוכחה ודאית כי ברכה משולם הייתה חולה בשחפת. כמו כן, הסברתי לנונה כי אני סבורה שברכה משולם קבורה בבית העלמין בנס-ציונה מפני שבכל המסמכים שאיתרתי נרשמה כתובתה של ברכה משולם ובעלה: נסציונה, עמידר 24. לאחר שכנוע, נונה הסכימה לבדוק עניין זה ולבסוף גם נסעה לבית העלמין בנס-ציונה, איתרה את הקבר של ברכה משולם ושל בעלה, יהודה משולם והניחה פרח על קברה של ברכה משולם, לזכרה.

ברכה משולם נפטרה ממחלת השחפת בדצמבר 1954, לאחר כארבע וחצי שנים של סבל ממושך. ילדיה התאומים, דני ושושנה משולם, גדלו במוסדות ויצ"ו, ממש מרגע לידתם, עקב מחלתה מפני שלא יכלה לטפל בהם במצבה ובגלל סכנת ההדבקות בשחפת. אני מניחה כי גם אביהם, יהודה משולם, הסכים ל"סידור" הזה, בשל מחלת רעייתו ובשל העובדה שהוא גידל בביתו את ארבעת הילדים הנוספים שלהם והיה צריך לפרנסם ובימים ההם מדינת-ישראל הצעירה סייעה לעולים החדשים, מכל העדות, במצבים סוציאליים ובריאותיים מסוג זה על-ידי "סידור" ילדיהם במוסדות לתקופות זמן קצרות או ממושכות. גם העולים החדשים היו שבעי רצון מה"סידור" הזה שהוגש להם מצד המדינה. ולבסוף, לאחר עבודה מייגעת של כשלושה שבועות, נוצר לו הפוסט על הילדה שושנה, שפורסם בעמוד הפייסבוק של נונה דולברג בסוף אפריל 2018.


הערה:

מחלת השחפת נקראת באנגלית: TB או בשמה המלא: Tuberculosis

יהודה משולם התגורר עם ארבעת ילדיו (אחיהם ה"גדולים" של שושנה ודני משולם) בשיכון עמידר בנס-ציונה. השיכון הוקם בשנת 1950 בצמוד למושבה הוותיקה נס-ציונה כדי לשכן בו עולים חדשים, שעלו לארץ ממערב אירופה, בולגריה ותימן. ברכה משולם עלתה לארץ עם בעלה וארבעה ילדים וכבר הייתה חולה בשחפת ואושפזה בבית המרפא לחולי-שחפת בגדרה.


מצורפים הקישורים, הקבצים והכתבות הבאים:

דף עדות באתר של עמותת עמר"ם המתאר את סיפורה של שושנה (שושנה ודני משולם):

https://www.edut-amram.org/testimonies/shosh/

מאמר של שלומי חתוכה (פרשת ילדי תימן: מסע בעקבות הטרגדיה של המאומצים) באתר "העוקץ", אוקטובר 2013 המתאר, בין היתר, את סיפורה של שושנה:

הפוסט שפרסמה נונה דולברג בעמוד הפייסבוק שלה ב 29.4.2018 בנושא התאומים, שושנה ודני משולם:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s