הנשים התימניות שנעלמו: חממה קרווה

בסוף נובמבר 2017 התכנסה הוועדה המיוחדת בראשותה של חברת הכנסת (לשעבר) נורית קורן. ועדה זו הוקמה על ידי חה"כ קורן כדי לחקור את מה שמכונה "פרשת ילדי תימן". ישיבה זו עסקה בנושא "האימהות הקטינות שנחטפו ואף אחד לא חקר את מקרי היעלמותן". במהלך הישיבה, סופר על כמה מקרים של נשים נשואות, שעלו לארץ עם משפחתן במבצע על כנפי נשרים, אושפזו בבתי החולים ונעלמו או נחטפו, לטענת קרובי משפחתן.

בישיבה זו נכחה העיתונאית יהודית יחזקאלי, שפרסמה באוגוסט 2000 בעיתון ידיעות אחרונות כתבה העוסקת במקרים של נשים תימניות, שנעלמו/נחטפו ממשפחתן, בשנים בהן נקלטו עולי מבצע "על כנפי נשרים" כאן בארץ (פרשת הנשים הנעלמות). מקרה ספציפי, שהוצג בכתבה בהרחבה, הוא הסיפור על אישה בשם חממה קרווה. סיפור היעלמותה הושמע מפי בנה, רחמים קרווה, שתיאר את היעלמות אמו מבית החולים אסף הרופא בו הייתה מאושפזת בשנת 1949, כמה שבועות לאחר עליית משפחת קרווה לארץ.

רחמים קרווה הוזמן לישיבת הועדה המיוחדת של חה"כ נורית קורן שהתקיימה בכנסת, כפי שציינתי לעיל, בסופו של חודש נובמבר 2017 וציין כי הוא ומשפחתו הגישו תלונה לוועדת שלגי (1988-1994). קרווה הסביר לנורית קורן ולשאר משתתפי הישיבה כי הוא ואביו מטילים ספק במסקנות ועדת שלגי בנוגע לגורל אמו, חממה קרווה ובנוגע לגורל אחיו למחצה, הפעוט ישראל קרווה.

על-פי דבריו של קרווה, ועדת שלגי פסקה, שאמו חממה קרווה נפטרה ב 5.12.1949 בבית החולים אסף הרופא (צריפין/סרפנד) ונקברה ב 7.12.1949 בבית העלמין סגולה בפתח-תקוה. לטענתו, הוא ואביו מעולם לא קיבלו מסמכים או מכתב תשובה מוועדת שלגי, בנוגע לגורל האמא והתוודעו לגורלה תוך כדי קריאת הדו"ח המלא והסופי של ועדת שלגי (1994), בו הופיעה פסקה המתייחסת לחממה אשת יהודה קרווה ולגורלו של הפעוט ישראל בן יהודה ויהודית קרווה. בדו"ח המלא של ועדת שלגי נרשם בפירוט מיקומו של הקבר של חממה קרווה בבית העלמין בפתח-תקוה וכשהגיע רחמים קרווה לפקוד את מקום קבורתה של אמו הוא גילה כי על המצבה רשום הכיתוב "חממה יוסף עומיסי", שם שאיננו זהה לשמה של אמו. ובכלל, המצבה הייתה נראית לו כמצבה חדשה לחלוטין מבטון כמעט טרי, דבר שנראה בעיניו חשוד מאוד. קרווה גם טוען שנרשם כי אמו חממה הייתה בת 35 במותה דבר שאיננו מדויק כי אמו הייתה צעירה יותר. עד עצם היום הזה, סבור רחמים קרווה כי אמו, חממה, נחטפה מבית החולים בצריפין בו אושפזה בשנת 1949 והממסד בנה לה קבר מדומה כדי להסוות את חטיפתה. קרווה גם משוכנע כי אחיו הפעוט, ישראל קרווה, נחטף בילדותו מבית החולים שערי-צדק בירושלים וממאן לקבל כי ועדת שלגי קבעה שהפעוט נפטר ממחלת הפוליו בשנת 1953 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

אם כן, מהי האמת? ומה באמת קרה לחממה קרווה, אמו של רחמים קרווה?. מדוע פסיקתה של ועדת שלגי, בנוגע לגורלה של חממה קרווה, היא נכונה ומדויקת?. אתאר כאן את הסיפור מתחילתו ואסביר את מהלך חקירת המקרה על-ידי עמי חובב, חוקר מרכזי בוועדת שלגי.

בספטמבר 1949 עלו לארץ יהודה סאלם קרווה (בן 28) ואשתו חממה יוסף קרווה (בת 25) עם בנם התינוק: רחמים בן החודשיים. הזוג קרווה ובנם נשלחו משדה התעופה לוד למחנה העולים בית-ליד. חממה, שסבלה כנראה כבר אז מבעיות בריאותיות במערכת הדם והבטן אושפזה בבית החולים אסף הרופא (סרפנד/צריפין). רחמים קרווה מספר כי אביו, יהודה, ביקר את רעייתו המאושפזת בבית החולים המרוחק מדי יום. יום אחד, על פי דבריו של רחמים הבן, כשהגיע יהודה קרווה לבקר את רעייתו חממה בבית החולים אסף הרופא, לא הצליח למצוא אותה במחלקה בה הייתה מאושפזת. הוא החל לתשאל את עובדי המחלקה היכן נמצאת המאושפזת חממה קרווה אך לשווא, הם ענו לו שהם לא מכירים מאושפזת כזו. וכך, חזר יהודה קרווה למחנה בית-ליד ללא אשתו.

בשנת 1994, קיבל לידיו את החקירה על מקרה זה עמי חובב, שהיה החוקר המרכזי של ועדת שלגי. לאחר מאמץ משמעותי, הבין עמי חובב כי חממה קרווה, שהייתה מאושפזת בבית החולים אסף הרופא בשנת 1949, אכן נפטרה ונקברה בבית העלמין סגולה בפתח-תקוה. חובב תיאר את מסקנותיו בכתב-יד על-גבי תיק החקירה עצמו והסביר שבימים ההם הייתה, לדבריו, "אנדרלמוסיה" בבית החולים אסף הרופא בנושא רישומים של המאושפזים. חממה קרווה ממחנה העולים בית-ליד התאשפזה בבית החולים אסף הרופא ב 8.11.1949. היא נפטרה בשל בעיותיה הבריאותיות ב 5.12.1949 ונקברה ב 7.12.1949. חממה קרווה הייתה רשומה במסמכי בית החולים בשם: חממה בת יוסף. בתקופה ההיא, אושפזה בבית החולים אסף הרופא מאושפזת אחרת בשם: חממה יוסף עומיסי, שהתגוררה עם משפחתה במחנה העולים ראש העין ואושפזה באסף הרופא ב 4.12.1949. עומיסי, שסבלה מבעיות בריאותיות מסובכות, הייתה מאושפזת במשך חודשים רבים ושוחררה לביתה, אשר במחנה ראש העין, בריאה ושלמה ב 8.5.1950. עמי חובב התקשר לצורך החקירה בשנת 1994 אל בית משפחת עומיסי שבהרצליה ושוחח עם בתה היחידה של עומיסי: נעמי. נעמי הסבירה לחובב כי אמו סבלה במשך שנים מבעיות בריאותיות. נעמי עצמה הייתה פעוטה צעירה כשעלתה עם משפחתה מתימן לארץ והתגוררה במחנה העולים ראש העין אך יודעת מן הסתם לומר שהמשפחה עברה מראש העין להתגורר בהרצליה ושאמה, חממה יוסף עומיסי, נפטרה לעת זקנה, בביתה שבהרצליה, בשנת 1983. מבדיקת הפרטים של משפחת עומיסי, התברר שחממה יוסף עומיסי הייתה בת 30 כשעלתה לארץ ואושפזה בבית החולים אסף הרופא. שם אביה הוא יוסף. לכן, נקראה "חממה יוסף עומיסי". שם בעלה של חממה עומיסי הוא: יוסף יוסף עומיסי.

בשל בעיות הרישום בבית החולים אסף הרופא בשנת 1949, נרשמה פטירתה של חממה בת יוסף (חממה קרווה, אמו של רחמים קרווה) באופן שגוי. במקום לרשום כי הנפטרת היא חממה בת יוסף, בת 25 ממחנה-עולים בית-ליד, נרשם כי "חממה יוסף עומיסי" בת 35 ממחנה ראש העין נפטרה בתאריך 5.12.1949. הודעה שגויה לחלוטין על "פטירתה" של חממה יוסף עומיסי נשלחה בטעות למחנה העולים ראש העין. במשרדי המחנה רשמו את פטירתה ואף סידרו את קבורתה, בבית העלמין סגולה, בתיאום הסוכנות היהודית וחברה קדישא פתח-תקוה. כמה חודשים מאוחר יותר, ב 8.5.1950, הופיעה לפתע במחנה ראש העין הגברת חממה יוסף עומיסי, שחזרה מאשפוז ארוך בבית החולים בצריפין. ביוני 1950 הובהר למשרד המחנה כי חממה יוסף עומיסי לא נפטרה במהלך אשפוזה ויש למחוק את שמה מפנקס הנפטרים של המחנה. כאמור, האישה שבאמת נפטרה היא חממה קרווה ממחנה בית-ליד, אמו של רחמים קרווה. להבנתי, מחנה העולים בית ליד לא קיבל בזמנו כל הודעה רשמית על פטירתה של חממה בת יוסף (חממה קרווה), שהיא תושבת המחנה ובשל כך גם לא נמסרה הודעה רשמית לבעלה, יהודה קרווה, על פטירת רעייתו.

רחמים קרווה ואביו, יהודה, עברו בהמשך להתגורר באשתאול שבפרוזדור ירושלים. בשנת 1950 התחתן יהודה קרווה בשנית עם אישה בשם יהודית (שמה המקורי: תורכיה), שעלתה גם היא מתימן. רחמים מספר כי אביו אולץ על-ידי הרבנות הראשית להצהיר כי הוא לא היה נשוי בעבר, היות שאין אסמכתא לפטירת אשתו הראשונה, חממה. בשנת 1951 נולד ליהודה ויהודית קרווה בן ששמו: ישראל. ביולי 1953 לקה התינוק ישראל קרווה במחלת הפוליו האיומה. לפי תיאור בני המשפחה בפני ועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי (1995), התינוק ישראל חטף מכה קטנה ברגלו לכן פנתה המשפחה עם התינוק לרופא המקומי, שהמליץ על אשפוזו בבית החולים שערי-צדק בירושלים. בני המשפחה טוענים שהתינוק ישראל היה בריא לגמרי ושהוא נחטף מבית החולים אך למעשה התינוק לקה במחלת שיתוק ילדים, נפטר ממחלתו ונקבר בהר המנוחות בירושלים.


הערות:

רחמים קרווה טען בכתבתה של יהודית יחזקאלי (פרשת הנשים הנעלמות, ידיעות אחרונות, אוגוסט 2000) שוועדת שלגי (1988-1994) סרבה לחקור את היעלמותה של אמו, חממה קרווה, בנימוק שמקרה זה של אישה בוגרת, שנעלמה למשפחתה, חורג מהסמכות שקיבלה הוועדה ממדינת-ישראל לחקר ה"פרשה". דבר שאינו נכון כלל וכלל מפני שעמי חובב, חוקר ועדת שלגי, השקיע מאמץ משמעותי והצליח לפענח את התעלומה הזאת של חממה קרווה.

ועדת החקירה הממלכתית כהןקדמי (1995) סרבה לחקור את מקרה חממה קרווה בטענה שהמקרה אינו כלול במנדט שקיבלה הועדה לחקירה. אולם, כפי שציינתי בהערה קודמת, ועדת שלגי (1994) היא זו שחקרה מקרה זה ביסודיות וסיפקה פתרון לתעלומה.

ברשימת הנוסעים של הג'וינט (בשפה האנגלית) מופיעה משפחת קרווה ממחנה בית-ליד בהרכב מלא:

האב: יהודה סאלם קרווה- בן 28 שנה.

האם: חממה יוסף (חממה קרווה)- בת 25 שנה.

הילד: רחמים קרווה- בן חודשיים.

שם הנעורים של חממה קרווה הוא: חממה יוסף יטים.

ברשימת הנוסעים של הג'וינט (בשפה האנגלית) מופיעה משפחת עומסי ממחנה ראש העין בהרכב מלא:

האב: יוסף יוסף עומסי- בן 45 שנה.

האם: חממה יוסף- בת 30 שנה.

הילדה: נעמה יוסף- בת 12 שנה.


מצורפים הקישורים והקבצים הבאים:

ישיבת הועדה המיוחדת של נורית קורן: 28 נובמבר 2017 (בהשתתפות רחמים קרווה, מודגש בצבע צהוב)

כתבתה של יהודית יחזקאלי: פרשת הנשים הנעלמות (ידיעות אחרונות, אוגוסט 2000, באדיבות אתר הכנסת)

כתבתו של שמעון כהן: גם נשים נחטפו לעולי תימן (ערוץ 7, 2007. ריאיון עם משה נחום)

כתבה ב ynet דצמבר 2017: רחמים קרווה בישיבה של הוועדה המיוחדת של ח"כ נורית קורן

רחמים קרווה (כתבה ב ynet דצמבר 2017) דיווח על ישיבת הועדה של ח"כ נורית קורן

יוסף יוסף עומיסי ומשפחתו: פנקס עולים מחנה ראש העין ב

יוסף יוסף עומיסי: אלפון מחנה ראש העין מחנה ב

יוסף יוסף עומסי ומשפחתו: רשימות הג'וינט

יוסף יוסף עומיסי ומשפחתו עוזבים ממחנה ראש העין להרצליה

רחמים קרוה והוריו: רשימות הג'וינט, ספטמבר 1949

עדותם של רחמים קרווה, יהודית ויהודה קרווה: ועדת כהן קדמי יולי 1995

תיק של ועדת כהן-קדמי בנושא חממה קרוה

חממה קרווה: תיק חקירה ועדת שלגי

תיק חקירה ועדת שלגי: ישראל קרווה

תיק חקירה ועדת כהן-קדמי: ישראל קרוה

בת יוסף חממה מבית עולים בית ליד (חממה קרווה): ספר קבלת חולים אסף הרופא נובמבר 1949

חממה יוסף עומסי מבית עולים ראש העין: ספר קבלת חולים אסף הרופא דצמבר 1949

רחמים קרווה והוריו בעת עלייתם לארץ (רשימות הג'וינט)

בת יוסף חממה (חממה קרווה ממחנה בית-ליד): אסף הרופא, ד"וח למשרד הבריאות- נובמבר ודצמבר 1949

חממה יוסף עמוסי (ממחנה ראש העין): אסף הרופא, ד"וח למשרד הבריאות- דצמבר 1949 וינואר-מאי 1950

חממה יוסף עומיסי: הפניה לקבורה שבוטלה, מחנה ראש העין

חממה יוסף עומיסי: יומן קבורה סגולה

פנקס ילודה ותמותה מחנה ראש העין: ביטול רישום הפטירה של חממה יוסף עומייסי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s